אם יש משו שאני ממש מאמינה בו,

זה שבנאדם אחד יכול לשנות כלכך הרבה.

מהדברים הקטנים ביותר ביום יום,

עד לשינוי עולמות.

וכן זה נשמע ממש לא הגיוני וקצת אחר ממה שאתם שומעים ממני,

אבל זה משו שאני מאמינה בו,

במיוחד בזמן האחרון..

והחלטתי שאני יתחיל לשנות. 

 יתחיל בדברים הקטנים שאני  שונאת

עד לדברים הגדולים שישנו כלכך הרבה.

אני ירזה.

 *וכן הפעם באמת*

אני ילמד, ויצליח לעלות הקבצה באנגלית

ושנה הבאה גם יקבל ציונים טובים ^

אני ישתנה. אני יהיה בנאדם טוב יותר

אני יהיה מסודרת, כי נמאס לי מכל הבלגן שהולך אצלי S:

אני יודעת שאני יצליח וכן אפילו לבד,

כי לפעמים אין את הבנאדם שאני צריכה באותו הרגע,

אז הגיע הזמן לסמוך על עצמי קצת יותר (:

" אם אין אני לי, מי לי "

אני רוצה, אני יכולה (:.

עכשיו רק צריך להעלות טיפה את הרצון ולהתחיל לבצע (:

וכמובן צריך להוסיף, מוטיבציה ומודעות עצמית.

זה קשה. אבל אני יצליח (:

יהיה טובD:

33>

אבל אני יצליח (:

"ושבו בנים לגבולם" 3\>

מוזרה

שונה

מגעילה

דוחה

פוגעת

הורסת

אשמה

שונה

מוזרה

חמודה

"אני אוהבת אותך"

מדהימה

עוזרת

תומכת

כלכך הרבה מחשבות,דעות,רגשות,כאבים,אהבות ותחושות בזמן כלכך קצר.

תקופה אחת קצרה. תקופה שאני מסכמת אותה בתוק תקופת מעבר, בין הטוב אל הרע.

היה טוב? ואני רואה את הרע מתקרב.

מנסה להיות חיובית אבל אם כל מה שאומרים לי, זה לא כלכך אפשרי, המחשבות שחושבים עליי, ההתנהגות שלי, המחשבותשלי , הדעות שלי, האהבה שלי, הכל מתנפץ לי בפנים. כמו גל אחד גדול.

והשנאה העזה בעצם לאדם שהכי מבין אותי, אני.

השנאה ללבוש,למראה,להתנהגות,לעצלנות,למצב שאני מתלוננת,מנסה ולא מצליחה, אך תמיד תישאר תקווה. אך למרות זאת יש שנאה עזה.

אף אחד לא יבין אותי, בעצם אולי מישו מבולבל כמוני, וזה חבל. כי זה מטריף כלכך.

הפחד להעיז, הפחד להגיע להחלטה הזאת, הפחד לתגובות של האנשים שאוהבים, בעצם, יש כאלה?

והנה אני כמו מטומטמת עונה לעצמי בלב, כן ארבל יש כאלה, רק חבל שאת לא שמה לב, חבל שהםא לא שמים לב שקשה לי ואני לא מצליחה לבטא את עצמי, לא יכולה לבקש עזרה, אבל בעצם? גמני לא עוזרת לאחרים. אני לא פה בשביל אחרים. יותר מדי בלבול ואם תשימו לב אני שואלת כאן שאלות ועונה אבל תמיד יש שתי תשובות, רק צריך לבחור את הנכונה. וקשה לי עם זה. כלכך.

יום יבוא וזה באמת יקרה, אני יודעת. ואתם תהיו שם, ותבכו, ותצטערו, כמו שאני בוכה ומצטערת.

חבל שזה צריך להגיע למצב כזה. או שלא...?

יותר מדי שאלות וכלכך הרבה לשנות\:

ואני כן מעריכה את החיים. אני לא יתאבד לעולם. פשוט... רוצה חיים אחרים.
ואם אינלכם משו חשוב באמת להגיד פשוט אל תגיבו. *בכל מקרה אין תגובות <: *