יש רגעים נגמרות לי המילים

Let me hold you
For the last time
It's the last chance to feel again
But you broke me
Now I can't feel anything

When I love you
It's so untrue
I can't even convince myself
When I'm speaking
It's the voice of someone else

Oh it tears me up
I tried to hold on but it hurts too much
I tried to forgive but it's not enough
To make it all okay

You can't play our broken strings
You can't feel anything
That your heart don't want to feel
I can't tell you something that aint real

Oh the truth hurts
And lies worse
I can't like it anymore
And I love you a little less than before

Oh what are we doing
We are turning into dust
Playing house in the ruins of us

Running back through the fire
When there's nothing left to say
It's like chasing the very last train
When it's too late

  מי שיודע אנגלית יבין את המשמעות מהר אבל למי שלא מבין אז הינה הסבר D:

אממ .. זה נימשך כבר יותר מדי זמן אני כבר לא יכולה להמשיך לחיות באשליה שאני אוהבת אותו שאני מדברת אליו זה קול של מישהו אחר כשאני אומרת ' אני אוהבת אותך' זה כבר לא אמיתי ..

ניסיתי להמשיך אבל זה כואב יותר מדי

ניסיתי לסלוח אבל זה לא עוזר , זה לא משתנה הכל נישאר אותו הדבר

אני משקרת לעצמי ומשקרת לו אני יודעת שזה רע

אבל אני לא יכולה לשחרר אוליי זה הרגע להגיד לו את זה אבל הפחד חונק אותי ואני לא מסוגלת להיסתכל לו בעניים ולהגיד לו שניגמר אני כותבת את זה כל כך הרבה פעמים שאני מנסה להגיד לו אבל אני לא יכולה , ואני באמת מנסה .

אני אוהבת אותו קצת פחות ממקודם.

זה נידמה שכאילו השיר הזה ניכתבת בדיוק בשבילי , אותו המצב שאני נמצאת בו כרגע : (

[ לא זה לא התרגום של השיר ! ]

טוב אני רוצה לדבר פה על משהו שאף פעם לא דיברתי אבל מציק לי תמיד

אמ.. ההורים שלי .

זה משהו שאני לא יכולה לתאר כי כל פעם הגישה אצלם משתנה למשל דוגמא : " היי אבא מה נישמע " שום תגובה שתק והמשיך לראות טלויזיה סבבה אוקקי נבליג אחר כך " אמא יש לי מחר חזרה " ואז אבא קופץ " נימאס כבר מהחזרות שלך קודם כל תשקיעי בלימודים את מתחילה יותר מידי להיתקרב לריקוד על זה על חשבון הלימודים ועם הלימודים שלך ? את צריכה להשקיע ולהשקיע הרבה " אתם מבינים הוא צץ לי משום מקום ואני כולי עייפה מהחזרות שהיו לי שהו ביכלל לא מעריך את כל העבודה הקשה שלי שם !

הוא לא מבין ביכלל כמה אני מנסה להשקיע בלימודים וגם לעשות דברים שטובים לי הוא לא יבין בחיים שריקוד יעזור לי יותר כי זה גורם לי להיות מאושרת ..

סבבה עוד דוגמא ? ..

חזרתי עייפה מחזרה עוד לא התיישבתי לאכול כלום לא אמרתי שלום לאף אחד לא שתיתי כוס מים !! " אופיר את לא עוזרת ביית ביכלל תקפלי כביסה תפני מדיח סדרי ת'סלון קחי את הדברים שלך ושל דורון למעלה " אוףףףףףף .. דיי נימאס לי לא משנה מה אני יעשה נטכמה אני יעזור בבית עדיין יהיה לי את השם בבית של העצלנית  ! ביגלל שפעם ביכלל לא הייתי עוזרת אבל עכשיו ? אין דבר שאני לא עושה אפילו מפנה ת'זבל  ! וואי ביחייאאאת שימו לב אלייי אפילו קצת אמא שלי עוד בסדר אבל אבא ??

מתעצבן על משהו חייב להוציא את זה עליי הוא חוזר מהעבודה עייף אני מבינה עצבני רצח סבבה אבל אל תוציא את התיסכולים שלך עליי מה אני עשיתי . ? זה הקטע שלא עשיתי כלום הוא סתם מוציא עליי את העצבים שלו זה כ"כ מעצבן .

אמא שלי יש לה ראש של מורה לא משנה איזה מורה תתקשר הביתה תזיין לה ת'שכל על דברים שעשיתי שביכלל לא נכונים כמה שאני יסביר לה היא לא תאמין לי כאילו היא לא בוטחת בי וזה הכי עצוב .. עד שהיא האמינה לי ה' הייתי צריכה בישביל זה להיתקשר למורה עצמה ועאלק המורה אומרת לי לא היתכוונתי לזה \1 וואיי נימאס לי כבר

גם הלימודים המסריחים האלה תקועים לי אחרי הוועדה הפדגוגית [ לא לשאול מזה ] שהחליטו לעביר אותי כיתה . כל המורות הזונות האלה כל דבר קטן שאני עושה הן נתפלות עליי לפעמיים סתם צועקות עליי כאילו מה ניסגר ? למשל חצי מהכיתה לא הביאה חוברת ואני גם לא אז היא שואלת אותי למה לא הבאתי ואת השאר לא אז אמרתי שחכתי אז היא אומרת לי צאי מהכיתה !!! ולא נתנה לי להשחיל מילללללה וואי ה' זה כ"כ מעצבן בלי לבכות לפעמים מהתסכול הזה ..

הדבר היחידי שעוזר לי עכשיו בחיים זה העובדה שאני רוקדת זה עושה לי טוב בנשמה זה עוזר לי באמת זה כמו הסם שלי לא יכולה בלעדיו D: ..

אהה וזה לא כל הדוגמאות יש עוד מלא מלא מלא סיפורים כאלה גם על ההורים וגם על המורים ..

כמה החיים שלי יכולים להיות מסריחים ? אי אפשר לדעת .

אתה אולי לא שם לב אבל כל פעם מחדש אני ניפגעת ממך

כל פעם מחדש אני בוכה ביגללך ..

נימאס לי לחשוב עלייך ולדמיין אותנו ביחד כי אני יודעת שזה לא יקרה ומה שיש בנינו הוא לא אהבה אמיתית סתם עוד קטע חולף

אבל זה בסדר אני רגילה שמשתמשים בי אני רגילה שמנצלים אותי ככה זה תמיד .

אני ילדה כ"כ תמימה וכל מילה יפה שאומרים לי אני אני שבוייה לאותו בן אדם , אנשים מנצלים את זה וחושבים שזה מצחיק משעשע שאני מגרש משחקים או משהו כזה

נימאס לי כל פעם מחדש לאבד נימאס לי כל פעם מחדש להיתייאש להיתאכזב

נימאס לי כל פעם לקוות ולחשוב שזה באמת יצליח שזהו זה הדבר האמיתי ובסוף לחטוף מכה בפנים

כל הזמן אני ניפגעת ואני אומרת ' לא נורא הוא לא יתכוון לזה היו לו דברים אחרים לעשות , הוא לא יתכוון ' בלבלבלהלב !

נימאס כבר כמו שאמרתי אני תמימה מנסה להצדיק כל דבר שהוא עושה או אומר ..

אתם לא יודעים כמה אני רוצה לסיים כבר לסיים עם כל הסיפור הזה בתיקווה שאני לא יפגע

אבל אני לא יכולה אני לא מסוגלת לדמיין את החיים שלי בלעדיו פשוט לא יכולה לא מסוגלת לחשוב על אותו יום שיהיה לי מישהו אחר על אותו יום שאני ישכח אותו לגמרי שאני כבר לא יואהב אותו ומחשבה יותר גרועה ! : שהוא כבר לא יואהב אותי עם הוא אוהב אותי ביכלל

מה שלא ניראה לי ..

מכל החרא שיש לי בחיים לימודים הורים הכל ! הוא תמיד היה זה ששיפר לי את ההרגשה לא ביגלל שהוא דיבר איתי או משהו לא ביגלל שראיתי אותו או משהו רק המחשבה עליו עשתהלי טוב

אבל עכשיו ? אני רק רוצה לשכוח אני רק רוצה לברוח ממנו אני אובססיבית אליו לא מסוגלת לשחרר אבל רוצה בכל מחיר

גם עם יהיה לי מישהו אחר תמיד ישאר חלק ממנו אצלי בלב שיגיד לי להיתרחק ושאני עדיין אוהבת אותו ואני צריכה להיות איתו הוא כמו שד שניכנס בתוכי ולא משחרר שאי אפשר להיתפטר ..

אני רק רוצה ללכת מפה למצוא לי חיים חדשים חברים חדשים אנשים אחרים משהו חדש לגמרי להתחיל הכל מהתחלה מהשורש ..

ובמקום הזה אני בטוחה שאני כבר לא יהיה אותה ילדה לא תמימה ולא מתפשרת אני יהיה אחד כזאת שיודעת ממי להיתרחק ולמי להיתקרב לא מאמינה לכל אחד לא בוטחת בכל אחד בעצם לא בוטחת ביכלל יהיו לי חברים אבל לא הכי טובים ...

אני יואהב אבל אני לא יהיה מאוהבת כי התחושה הזאת של ילדה מאוהבת נימאסה עליי כבר חילחלה בכל מקום בגופי גרמה לי לעשות שטויות ..

אני כבר רוצה לברוח לאותו מקום הכל יהיה שם שקט בלי רעשים בלי רכיליות בלי אהבות מוגזמות פשוט חיים רגילים ומשעממים..

מחכה ליום הזה כבר רק רוצה לברוח .