לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

יש רגעים נגמרות לי המילים


רק הראש מלא תמונות רעשים ודימיונות


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2009    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

5/2009

כמה את יפה כשאת צוחקת מי לימד אותך לבכות כ"כ בשקט.


 



 

מאחורי החיוך ?

אף אחד באמת לא יודע מה עובר עליי ..

לא משנה כמה הסברים אני אתן כמה דוגמאות ההרגשה האטומה הזאת עדיין תישאר זה מתסכל שאף אחד לא מבין אותך ועוד יותר מתסכל זה שאתה יודע שאתה סתם מבזבז את הזמן שלך בלהסביר מה עובר עלייך כשאתה יודע בוודאות שהוא לא יבין.

רגע אני יכולה להיות הילדה הכי מאושרת בעולם לצחוק לחייך ורגע אחר כך להיות הילדה הכי עצובה בעולם לבכות ולכעוס ..

אני ילדה פגיעה כל דבר קטן שאומרים או עושים יכול להיות סוף העולם בישבילי במיוחד בתקופה הזאת ..

כן חשוב לי מה אומרים עליי ומה חושבים עליי למרות שאני מכחישה את זה לפעמים , אבל בדוגרי זה הכי חשוב לי בעולם ..

אני לא רוצה שיחשבו שאני סתם שרמוטה או סנובית או כל דבר אחר , כי אני לא , אני כן דואגת לתדמית שלי ..

יש בנות שאומרות " לא אכפת לי מה חושבים עליי " אבל תאכלס ברור שאכפת כל ילד או ילדה חשובה לו הדעה של כל אחד ואחת , זאת עובדה.

לפעמים שכבר נימאס לי לחייך כל הזמן ולהסתיר את העצב אנשים מסתכלים עליי ובוחנים אותי " מה קרה לה למה היא ככה פיתאום " . אני יודעת שזה מוזר לשנות ככה פרצוף מדקה לדקה אבל אחרי כל כך הרבה זמן שהסתרתי את זה באיזשהו שלב כבר אין לי כוח ואז אני עוד יותר פגיעה ממה שאני ואז אנשים ביכלל מתחרפנים ..

אני לא מצפה מאנשים שלא קרובים אליי להבין אותי , אבל לפחות לחברות הקרובות שלי שאני יודעת שגם הן לא יבינו אותי בחיים אבל לפחות שייתחשבו עם הן יודעות שעוברת עליי תקופה רעה ..

בזמן האחרון כל דבר שאני עושה אני מתחרטת עליו , ועם כבר אני מאושרת , אז ברור תנחשו ..

זה תמיד מתפוצץ אני לא יכולה לחיות בשקט כל פעם משהו אחר מפריע לי .

אני לא יכולה להיות לרגע שמחה ולחייך חיוך שהוא לא מזוייף ?

כניראה שלא .

את האמת כבר באמת נימאס לי , מהלימודים מההורים מהבית ספר המחורבן בכללי ..

ורואים תוצאות , ההורים שלי מיואשים ממני כבר והם לא יודעים מה לעשות איתי הם כבר לא סומכים עליי כמו פעם וזה אחד הדברים שהכי חשובים לי , שההורים שלי יסמכו עליי . הם היתבאסו ממני שקיבלתי את הציונים שלי ואת התלמידות שלי שהיא על הפנים , ביגלל המורות אלה שאני לא יכולה לסבול ..

אני מגיעה לשיעור ישר עם מצברוח חרא כי אני כבר יודעת שהן ירשמו לי הערה שלילית על כלום ..

או שכמובן קורה משהו ואז אין לי כוח ללמוד יותר מבדרך כלל ואז יש טלפון להורים שאני כבר לא מתרגשת מדברים כאלה כי זה בסדר היום שלי ..

המשפחה שלי - היא לא כמו שהיינו פעם מבחינה כספית וההורים שלי תמיד בלחץ ועובדים קשה ומנסים שיהיה לי את הכי טוב שבעולם וסבא שלי כמעט מת , והסבא וסבתא האחרים גם לא במצב הכי טוב שיכול להיות ואבא שלי גגם יש לו הרבה בעיות בבריאות , ומה אני עושה ? , מייאשת אותם מתסכלת אותם עושה להם יותר קשה ..

לרגע לא חשבתי על ההורים שלי חשבתי רק על עצמי , אז יש לי את השאלה הזאת בראש כל הזמן הזה ' כמה יכולת להיות אנוכית , מה חשבת לעצמך שאת מתנהגת ככה זה לא לאופי שלך ' .

אז עכשיו אני מנסה להקל עליהם , אז המצב רוח שלי קצת משתנה קצת הרבה וזה לא ממש מוסיף שמחה למצב שלי בכללי ..

תאמינו לי שיש לי עוד הרבה לפרט מלא , אבל אני לא יחפור יותר ממה שכבר עשיתי וגם אין לי ממש כוח לכתוב כי אני חולה , וכתבתי את זה כי לא כתבתי פה הרבה זמן טוב ? טוב ..

ביי המשך יום טוב :)

 

בומבמלה . בומבמלה

חחח , ניסיון כושל לתמונה רומנטית , אבל היא בכל זאת יפה :)

 

נכתב על ידי , 10/5/2009 15:34  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





כינוי: 

בת: 30

ICQ: 393134616 

תמונה




הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , נוער נוער נוער , מגיל 14 עד 18
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאופיר : ) אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אופיר : ) ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)