אשלי לא זכרה את הדרך שעברה כשחזרה לביתה
המחשבות מילאו את ראשה והיא סירבה להאמין
'בטח גרטה השתגעה' חשבה לעצמה 'המלחמה גרמה לה לאבד את שפיותה' ניסתה אשלי לשכנע את עצמה כשהגיעה אל ביתה וראתה שפתחי הבית כבר אינם חסומים
בדלת ,ליד עגלה שעליה הועמסו כל הקרשים ,חיכה לה הבחור הצעיר שהיה אחראי לזאת.אשלי שלפה כסף מארנקה שבסל והודתה לו על עבודתו .הוא קד בתודה והלך עם העגלה אל הרחוב הריק
אשלי ידעה שאין טעם להסתתר עוד גם כי נאמר שחלפה ההתקפה על עירה וגם כי היו אנשים שראו אותה ברחוב וכולם כבר כמעט ידעו שהיא "חזרה"
בצעד זריז אשלי פתחה את חלונות הבית והסיטה את הוילונות הכבדים כבר החלו להראות סימני שקיעה אבל זה לא מנע ממנה לפתוח את כל החלונות
הרוח הקרה אווררה את הבית ואשלי נכנסה למטבח.מחממת לה מים לתה.
עצביה היו מרוטים והיא לא הפסיקה לחשוב על ג'יימס.למרות שהיה לה קשה להודות בכך לאט לאט הבינה שיש היגיון בדבריה של גרטה
אשלי נזכרה בפציעה שלו שהחלימה במהירות ואף זכרה שג'יימס לא טעם מהאוכל או מהשתייה
באנחה משכה את אחת מהשמיכות שהיו בארון שאיתן היו עוטפים את הסירים שלו יתקררו והתעטפה באחת מהן ולקחה את ספל התה שלה הולכת לאיטה בבית.בודקת מה היא צריכה לסדר
דלת הכניסה נפתחה בלי התראה ואשלי פלטה צעקה כשהפילה את הספל שלה מרוב בהלה מביטה בדמות הביטה בה בבהלה
"אוי סליחה מיס אשלי" אמרה דונה,עוזרת הבית הותיקה
"אלוהים, דונה. כמעט הרגת אותי" אחזה אשלי בחזה מתנשמת והרימה את הספל
"שוב סליחה מיס אשלי.אנשים דיברו על זה שחזרת אז באתי לבדוק" הזדרזה דונה לקחת סמרטוט מהמטבח בעודה מדברת וניגבה את התה שנשפך
"זה בסדר דונה.אני שמחה שבאת למרות שלא חיפשתי אותך" אמרה אשלי בחיוך וחיבקה את דונה
דונה חייכה אליה חיוך אימהי "תמיד בשבילך מיס אשלי"
מאז שאשלי זכרה את עצמה הייתה דונה שם.מטפלת ודואגת כמו אם
מאז שהוריה מתו במגפה שקטלה מאות אנשים אשלי נשארה עם דודה שאיבד אף הוא את אשתו
"את רעבה מיס אשלי?" הניחה דונה את חפציה המעטים בפינת המטבח ובדקה את המזווה
"לא דונה" אמרה אשלי והביטה דרך החלון.כשפנתה להביט שוב בדונה ראתה שפניה של דונה לבשו הבעת אכזבה לפתע.אשלי הבינה שדונה כנראה לא ממש אכלה ארוחה טובה לאחרונה
"בעצם דונה,תכיני אוכל.יש מעט אבל נראה לי שתסתדרי " חזרה בה אשלי ושמעה את דונה ניגשת בזריזות לעבודתה
אשלי עלתה לחדרה ובחרה חולצה פשוטה וחצאית כהה מביטה בעצמה .היא נראתה חיוורת מעט
היא ניסתה להוציא את מה שקרה עם ג'יימס מראשה אך לא הצליחה
כשפנתה את האמבט שבחדר האמבטיה ולקחה את הגיגית שהייתה מלאה במים קרים הגיעה למסקנה שסודה ירד איתה לקבר תדאג שאף אחד לא ידע זאת
בזריזות שפכה על עצמה מהמים הקרים עם קנקן שהחזיקה בידה.כולה רועדת .
במהירות חפפה את ראשה וסיבנה את גופה שופכת על עצמה עוד ועוד מים קרים עד שלבסוף יצאה נקייה ריחנית ורועדת בכל גופה . אשלי התלבשה בזריזות ואספה את שיערה הרטוב והארוך בפקעת רופפת.
כשירדה אל המבטח ראתה שדונה מסדרת את הרהיטים "האוכל יהיה מוכן עוד מעט מיס אשלי" אמרה דונה והסירה את הסדינים הלבנים מהרהיטים וסגרה את החלונות
אחרי זמן מה הארוחה הייתה מוכנה.אשלי לא ידעה מה דונה הכינה . הריח שעלה מהמטבח כמעט שכנע אותה לרצות לאכול
דונה קראה לה אל השולחן שכבר היה ערוך לכבודה.אשלי התיישבה במקומה והביטה בדונה שהביאה קערה סגורה שהעלתה אדים מהמטבח.מעמידה אותה על השולחן
"יש לחם טרי במדף העליון דונה.היום קניתי אותו.הוא עטוף בשקית הנייר החומה" אמרה לה אשלי כשדונה החלה לחזור למטבח בעוד אשלי מדליקה את הנרות שהיו על השולחן
אשלי נאנחה. תאבונה נעלם מאז שגילתה את האמת על ג'יימס.היא לא רצתה להראות לדונה את מצב רוחה העגום
דונה הביאה את הלחם עם סכין על קרש מעץ הניחה אותו בחיוך על השולחן ופנתה למטבח
"דונה תוכלי בבקשה להביא עוד צלחת וכף?" קראה אליה אשלי
תוך רגע יצאה דונה עם בקשתה של אשלי "יש לך אורחים גברת אשלי?" שאלה
"לא דונה.את יושבת לאכול איתי" סימנה לה אשלי לשבת לצידה.דונה הופתעה. לא היה נהוג שהמשרתים יושבים לאכול עם האדונים
"את לא תשאירי אותי לאכול לבד הלא כן?" חייכה אליה אשלי והביטה בדונה שהגישה לאשלי ולעצמה מרק ירקות חם
הן התיישבו לאכול "ספרי לי מה עבר עלייך מאז עזבתי" שאלה אשלי מנסה לחפות על שתיקתה
דונה חייכה לעצמה והביטה באשלי במבט של תוכחה
"נו דונה דוד שלי לא פה ומותר לדבר כמה שאפשר בזמן האוכל.מקסימום אני איחנק ואמות" אמרה אשלי בחיוך
"חס וחלילה מיס אשלי.אל תאמרי דבר שכזה" הזדעזעה דונה והחלה מספרת לאשלי מה עבר עליה מאז שנאלצו המשרתים לעזוב.אשלי הקשיבה לה בחצי אוזן וניסתה לאכול מהמרק שהיה מולה
לפתע שמעה צעדים מכיוון חדר האורחים.אשלי הביטה במהירות אל כיוון מקור הרעש והבעת כעס עלתה על פניה
"אתה!" קמה אשלי ולקחה את סכין הלחם מאיימת ביד רועדת
"תורידי את הסכין" אמר ג'ון שנראה מודאג ותשוש .שיערו היה פרוע ובגדיו קרועים מעט
"צא מהבית שלי" לא ויתרה אשלי.ג'ון נראה מופתע משינוי ביחסה של אשלי אליו אבל לא זז ממקומו
דונה זעקה בפחד למראה תגובתה של אשלי והנמיכה את ראשה אל השולחן
"דונה תעלי בבקשה לקומה למעלה.חכי לי שם" ציוותה אשלי על דונה לא מורידה את הסכין
דונה נראתה מהססת "הזדרזי דונה בבקשה" האיצה בה אשלי.דונה רצה אל המדרגות ונעלמה תוך כמה רגעים
"תצא מהבית שלי או שאיני אחראית על מעשיי" חזרה אשלי מביטה בג'ון במבט מאיים
"אל תעשי מעצמך צחוק.הסכין הזו בקושי תדקור אותי" אמר ג'ון בטון קר והחל מתקרב
אשלי התרחקה מעט בתגובה "בשביל מה חזרת?" ניסתה להתגבר על הרעד שבקולה "אל תגיד לי ששוב אני צריכה להציל מישהו שלא זקוק להצלה" המשיכה אשלי בטון לועג
"איפה ג'יימס?" שאל ג'ון והתקרב עוד לאשלי
"ג'יימס...גם אתה כמוהו?" סיננה אליו דורשת תשובה
"כמוהו?" חזר אחריה ג'ון ועיניו נפערו בפליאה "למה את מתכוונת?"
"שניכם שקרנים את זה אני יודעת.הכוונה שלי היא לזה שהוא..." אשלי לא יכלה לבטא את המילה ורעדה "אני יודעת שהוא נסיך ואני יודעת מי אביו"
"הוא סיפר לך?" הבלבול של ג'ון גבר
"לא.הוא טרח לברוח קודם" הטיחה בו אשלי "כאילו שאתה לא יודע"
"הוא לא פה איתך?" נבהל ג'ון וזרק את הזהירות לעזאזל פונה אל כיוון המרתף
"תתרחק!" צעקה אשלי בבהלה
"תירגעי אני לא כמוהו.אני בדיוק כמוך ותורידי כבר את הסכין הזו!" תפס ג'ון את ידה ושלף מבין אצבעותיה את הסכין מניח אותה על השולחן
"הוא לא פה" אמרה אשלי וניסתה לסדר את נשימותיה
"מה זאת אומרת לא פה.איפה הוא?" שאל ג'ון תופס את אשלי כאילו היא נתנה לו לברוח
"לא יודעת.הוא ברח בלילה" דחפה אותו אשלי "לפני כמה ימים"
ג'ון שלא היה מוכן לדבר כזה אחז בכיסא ונראה כאילו הזדקן בכמה שנים
"שב" אמרה לו אשלי ורצה למבטח להביא לו מים מהמטבח
היא מצאה אותו יושב על כיסאה וידיו על השולחן אוחזות בראשו.היא הגישה לו את ספל המים והוא תפס אותו ביד רועדת
"מה קרה?" שאלה אשלי בקול מודאג
"חשבתי שהוא פה. הוא עלול להיות בסכנה" נאנח ג'ון לוגם את כל המים בבת אחת
"למה?" שאלה אשלי וראתה את דונה מציצה עליהם מקצה העליון של המדרגות
"דונה את יכולה לרדת" הרגיעה אותה אשלי
דונה ירדה מביטה בחשש בג'ון "דונה בבקשה תגישי לג'ון מרק וגם לך תגישי מרק חם.לא סיימת לאכול" דונה הנהנה ולקחה את הקערה אל המטבח
"רודפים אחריו" אמר לה ג'ון ולקח את פרוסת הלחם שאשלי הגישה לו
"כן שמעתי על זה.אבל הוא חזק מהם לא? חשבתי שיש להם כוחות.לאלה שכמו הסוג שלו" מלמלה אשלי
"מה אמרו לך?" שאל ג'ון והביט בדונה שחזרה עם מרק חם בקערה
"שהשלטונות בעניין" אמרה אשלי מנסה שדונה תבין כמה שפחות בעודה מוזגת לג'ון בעצמה מרק
"שבי לאכול דונה" מזגה אלי אף לדונה והביאה לה לחם
השתררה שתיקה .אשלי חיכתה שג'ון יסיים לאכול
אחרי כמה דקות סיים ג'ון מסמן לאשלי ללכת איתו . "דונה יקירתי תסיימי לאכול ואל תדאגי לי.אני הולכת עם האדון לחדר האורחים.אין צורך שתדאגי" אמרה אשלי למראה המבטים המבוהלים ששלחה דונה בג'ון
"מי סיפר לך את זה?" שאל ג'ון מתיישב על המיטה שהייתה בחדר
"המוכרת שעברתם אצלה לפני שהגעתם אליי" עמדה אשלי ליד החלון כאילו מצפה לראות מישהו מוכר
"איך היא יודעת את כל זה.לא חשבתי שיהיה מי יזהה את ג'יימס פה"
"מה שאני עוד לא הצלחתי להבין איך אתם ידעתם שאני בבית אם אף אחד לא ידע" הביטה בו אשלי והתיישבה אף היא על המיטה
"ג'יימס ידע.התחושות שלו מאוד מפותחים.הוא הרגיש שאת שם.כנראה שהיה לך רגש מאוד חזק.אולי פחד" הוא הביט בה ,מחפש את אישורה
"נכון.מאוד פחדתי בלילה הזה" אישרה אשלי בשקט "אז מי רודף אחריו?"
"יש כאלה שלא רוצים בטובתו.והם לא אנשים מיס אשלי" נאנח ג'ון
"לא אנשים? אתה מתכוון שהם כמוהו?" רעדה
"כן.הם כבר תקפו אותנו פעם.הם רוצים להרוג אותו.אולי הוא לא היה נראה אבל הוא היה מאוד חלש.הוא בזבז הרבה כוח ולא אכל כבר הרבה זמן.כשבאנו אלייך הוא היה חלש אך לא כמו עכשיו בטח.את עזרת לנו במחסה.באמת שהיינו זקוקים לך"
"מה...מה זאת אומרת לא אכל הרבה זמן.דם?" הזדעזעה אשלי
"כן אשלי.אבל הוא לא הורג אנשים.אפשר לקחת דם בלי להרוג.ג'יימס הוא מהסוג שלא רוצח אבל אם הוא ימשיך לא לקבל את מנת הדם שהוא צריך הוא עלול לאבד שליטה על מעשיו וגם להיות יותר פגיע לתקיפות"
"אז איפה הוא יכול להיות?" שאלה אשלי
"אין לי מושג .אני צריך ללכת לחפש אותו" קם ג'ון
"אולי עדיף שתנוח?" שאלה אשלי
"לא.בלילה יותר קל לחפש.אם אני אמצא אותו אני אביא אותו הנה" אמר ג'ון והלך משאיר את אשלי לבדה
אשלי שלחה את דונה לחדרה אחרי שראתה שסיימה לסדר .היא החליטה לא לרדת שוב למרתף ונשארה בחדר האורחים
זמן רב אשלי לא הצליחה להירדם אך לבסוף הכניעה אותה העייפות
דפיקות חזקות על דלת חדרה העירו אותה כאילו שלפו אותה מתוך מציאות אחרת והטיחו אותה בחדר האורחים.ראשה כאב
"מיס אשלי!מיס אשלי!" נשמעו צעקותיה של דונה מבעד לדלת
אשלי רצה יחפה בחושך ופתחה את הדלת . דונה עמדה עם נר בידה ונראתה מבועתת "מיס אשלי יש 2 אנשים..." היא הצביעה אל עבר דלת המרתף ולא יכלה לדבר
"זה בסדר דונה.בבקשה לכי לחדרך ואל תפתחי את הדלת אלא אם אקרא לך" לקחה אשלי את ידה של דונה ולחצה אותה,מנסה להרגיע "סגרת את כל חלונות הבית?"
"כן גברתי" אמרה דונה "גם את הוילונות"
"אז לכי לחדרך" ביקשה אשלי שוב דונה הנהנה ורצה לחדרה
אשלי רצה אל המרתף בלי נר בלי כלום הולכת בעקבות הקולות.חבטות נשמעו וצעקות עמומות
כשפתחה את הדלת וראתה את ג'ון מנסה לצמיד את ג'יימס לרצפה בכל כוחו
אשלי פחדה להתקרב ועמדה בצד רואה איך ג'יימס מנסה להילחם בג'ון
"אשלי צאי מפה!" צעק ג'ון כשהבחין באשלי שלא זזה "צאי מפה!" חזר ג'ון
ג'יימס הביט באשלי שראתה שעיניו אדומות ושהוא רועד.אשלי רעדה ונצמדה לקיר .הלמות ליבה גוברים.היא ידעה שאלה לא היו העיניים האפורות הרגילות שלו שאהבה כ"כ
היא רצה לדלת ולא פתחה אותה.מביטה בג'יימס שויתר לפתע ושכב על הרצפה
ג'ון סימן לו לעבור אל המיטה,עוזר לו
"אשלי צאי" אמר שוב ג'ון ווידא שג'יימס רגוע
אשלי יצאה מהחדר ואחרי רגע ג'ון יצא מתנשף עם בגדים קרועים וכמה פציעות קטנות
"הוא עשה לך את זה?" נדהמה אשלי
"לא.כמעט תפסו אותו.הוא נלחם ואני באתי בדיוק בזמן.כמעט הרגו גם אותי אבל מישהו הציל את המצב.לא יודע בדיוק מי זה אבל בזכותו ג'יימס חי" נשם ג'ון והחזיק בחזו "אולי אביו שלח אחריו שומרים.בזמן שהם נלחמו עם אלה שתקפו אנחנו ברחנו"
"למה הוא ככה?" הביטה אשלי בדלת בחשש
"הוא זקוק לדם.בדחיפות"
"אתה...לא יכול לתת לו?" גמגמה אשלי במבוכה
"לצערי לא" השפיל ג'ון את מבטו כאילו אשלי קיללה אותו
"אז אתה גם כמוהו" התנשפה בחדות
"לא.יש לי חומר בדם שיכול לשתק אותו.בגלל זה אני כמעט ולא חושש להיות בסביבת בני מינו"
אשלי הביטה בצווארו וראתה זוג חורים קטנים.ניבים שחדרו לעורו
"כשנלחמנו בתוקפים הם ניסו לנשוך אותי..." קולו דעך
"מה אתה שלו?" שאלה אשלי
"הוא החבר הכי טוב שלי.אני חייב לו את חיי" אמר ג'ון ולא פירט מעבר
אשלי שמעה גניחות כאב דרך דלת המרתף
"אסור לך להיכנס לשם.בואי איתי" אמר לה ג'ון ולקח אותה בידה אל הסלון "תבטיחי לי שאת לא נכנסת!" דרש ג'ון
"בסדר" מלמלה אשלי ולא הצליחה להוציא מראשה את קולות הכאב של ג'יימס "אתה צריך טיפול?" שאלה אותו
"לא.הדם לא שלי.הוא של ג'יימס.אני אנסה ללכת לראות מה אני יכול לעשות" אמר ג'ון ויצא.משאיר אותה לבדה
אשלי חיכתה כמה דקות ואז הלכה אל המרתף עם נר בידה.ליבה פועם בחוזקה .היא הצמידה את אוזנה אל הדלת ושמעה את ג'יימס סובל
ידה אחזה במפתח והיסוס קל תקף אותה אך כשהמשיכה לשמוע את ג'יימס סובבה את המפתח
הדלת נענתה לידה ונפתחה בקלות.חורקת קלות
ג'יימס שכב על המיטה בלי חולצה והתפתל.אשלי הביטה בו חושבת שאינו מבחין בה
"צאי מפה נסיכה" אמר לה בקושי ולא הביט בה
אשלי התקדמה אל מיטתו.סוגרת אחריה את הדלת.
"ג'יימס...." לחשה וראתה שאינו מביט בה.היא התקרבה עוד ואז הוא פקח את עיניו.שוב העיניים האדומות הביטו בה
שפתיו נפסקו "אשלי..." הוא לחש לה "צאי מפה בבקשה"
אשלי המשיכה להתקרב בכוח בלתי נשלט שמשך אותה אליו.היא נגעה בפניו וראתה שפציעותיו הקטנות מחלימות לאט מול עיניה
"לכי" צעק ג'יימס בניסיון אחרון כשאשלי נגעה בחזו אצבעה עוברת על מקום שלפני רגע היה בו פצע
"אני רוצה לעזור לך" היא לחשה לו מניחה את הנר על הכוננית ומתכופפת אליו
"לא ..." הוא התנשם.מנסה להשתלט על עצמו "זה מסוכן" אמר והסתובב אל הקיר
"בבקשה ג'יימס" התחננה אשלי וסובבה אותו אליו.מתכופפת לכיוונו
"אני לא רוצה להרוג אותך" קולו חרק
"אתה לא תהרוג אותי" היא נצמדה אליו מראה לו כמה היא סומכת עליו
בתנועה חדה ומהירה מצאה את עצמה תחתיו.גופה רועד מהתרגשות ומפחד קל
"את חושבת שאת חזקה מספיק?" מלמל ג'יימס ולא יוכל היה להסיט את מבטו מצווארה
"אל תדאג" היא אמרה וההתרגשות אחזה בה יותר.היא ידעה שהוא לא יפגע בה.
ג'יימס הביט בה ואחז בראשה בעדינות.מושך אותו לאחור.
פניו התקרבו לאט אל צווארה וגופו עלה מעליה אשלי ראתה את ניביו שנחשפו כשהתקרב אליה
גופה התקשח כשהבינה שעוד רגע יחדור אל עורה.ג'יימס עצר לפתע ואז הרים את חצאיתה במהירות גורם לאשלי בהלה קלה
במהירות הוא התמקם בין רגליה תוך כדי שהוא מפסק אותן.אשלי לא העזה לזוז היא חשה איך ג'יימס אוחז באחת מירכיה הפנימיות בידיו הקרות ומעביר בה צמרמורות
תוך רגע הרגישה אשלי איך ניביו חודרים את בשרה הרך והעדין של ירכה.שפתיו הקרות והרכות נצמדו אל עורה והיא הרגישה איך הוא מוצץ בחוזקה
אשלי הופתעה לגלות שהיא נהנת מזה,כמעט ולא כאב לה.
אצבעותיה תפסו את ראשו ואנחות חלושות נפלטו מפיה כשגופה החל להתקמר ורטיבות החלה זולגת בין רגליה,לא רחוק מפיו של ג'יימס שנוזל ארגמני ירד בקילוחים דקיקים על העור הלבן שנשך .היא הצמידה אותו אליו יותר ורגליה נפתחו מעצמן
היא לא הבינה למה כל גופה משתוקק אליו והיא מגורה ברמה שלא תתואר
ידי של ג'יימס ליטפו אותה ואשלי החלה לחוש סחרחורת קלה אך לא רצתה לעצור אותו
פטמותיה הזדקרו תחת חולצתה הדקה יחסית.ידו של ג'יימס רפרפה רגע על חזה.חשה את הפטמה הזקורה והקשה מבעד לבגד
"אההה" נאנחה קלות ויבבה דקה של עונג מהול בכאב וכניעה נפלטה מפיה.היה בזה די כדי להוציא את ג'יימס מהטרנס החזק שאליו נכנס תוך כדי השבעת רעבונו החייתי
הוא התנתק ממנה מנגב את פיו .מבטו היה מתפלא כשחיוך קלוש עלה על פניה
"את..." הוא אמר מביט בפניה הסמוקות.אשלי הבחינה שעיניו חזרו לצבען המקורי והוא הפסיק לרעוד
"את בסדר?" הוא שאל ,רוכן מעליה, מודאג נוגע במצחה ופניה החמות
"כן..חם לי" מלמלה אשלי וידיה עברו בחזו.נוגעות "אתה בסדר?" שאלה אותו ועיניה בחנו אותו בדאגה
"בזכותך" אמר והביט בה במבט בוחן.נשימותיה של אשלי הפכו למהירות יותר תחת מבטו
"למה הצלת אותי?" שאל אותה "לא פחדת?"
"ידעתי שלא תפגע בי" אמרה אשלי בקול מקוטע בין התנשפות והתנשפות
הוא ליטף את פניה.אשלי אחזה בראשו ומשכה אותו אליה בעדינות.משתוקקת להגיש את שפתיו הרכות
היא נישקה אותו.מרגישה בלשונה שניביו נעלמו וגם את טעם דמה שלה.ידיו של ג'יימס טיילו על גופה
אשלי התגרתה ממגעו והשתוקקה להרגיש את מגעו על עורה החשוף
היא החלה למשוך את חצאיתה הארוכה ובעלת השכבות כלפי מטה.חושפת לגמרי את רגליה החטובות
ג'יימס הביט בה והזיז את ידה בעדינות.תופס את 2 ידיה מעל ראשה ביד אחת וידו השנייה מורידה אט אט את החצאית כלפי מטה
ידו מלטפת במלואה את ירכיה החלקות.עולות מעלה באיטיות ובעדינות ששיגעה את אשלי
היא הביטה בו כשהוא מהופנט לגופה שנגלה אליו לאט.כאילו לא ראה אותה לפני כמה ימים
ידו הגיעה לבסוף אל בין רגליה.אל המקום שבער בגופה
דמה כמעט והפסיק לזלוג דרך זוג החורים שעיטרו את העור הלבן בצורה כמעט יפה במוזרותה
אשלי ירדה עם כל גופה מטה.מנסה לגעת בו בגופה כי ידו השתהתה מעט על תחתוניה
ג'יימס חייך ועזב את ידיה קורע את התחתון הדק באחת ומסיר אותו מאשלי תוך כדי הוא משחרר את שיערה הארוך
ריח נעים התפשט כשג'יימס משך אותה אליו וגרם לשיערה להתפזר
הוא הצמיד אותה אליו והריח את שיערה תוך כדי שהוא מפשיט אותה משאר בגדיה
אשלי הושיטה את ידיה העדינות ופתחה את מכנסיו.משאירה אותו ערום
הוא ירד מהמיטה ומשך אותה איתו.שניהם עמדו לאור הנר.מביטים אחד בשני.
ידיו של ג'יימס שוטטו על גבה בעדינות.אשלי נצמדה אליו בחיבוק הרגישה איך ידיו מגיעות אל ישבנה.אוחזות בו וממשיכות לרדת
אשלי נעמדה על אצבעותיה.מקלה עליו להגיע למקומות שהשתוקקה להרגישו
ג'יימס פיסק את רגליה תופס את ירכיה ב2 ידיים ומרים אותה אליו גורם לרגליה לחבק את גופו
נשימותיה המהירות של אשלי נשמעו היטב
ידיה חיבקו את ראשו.ג'יימס הביט בה והעלה את גופה קצת יותר למעלה
אשלי נבהלה מעט.מפחדת לאבד שיווי משקל.ג'יימס הצמיד אותה לקיר והעלה את גופה מעלה יותר עד שפניו היו בין רגליה והיא ישבה על כתפיו,הפעם ידעה שהוא ישתה את החום שבוער בה.את תשוקתה הגואה
שפתיו של ג'יימס סגרו על הדגדגן הרגיש לה ולשונו החלה גורמת לאשלי לרעוד בצורה מסוכנת על כתפיו.
ג'יימס לא נראה מודאג.גופו השרירי והחזק היה מוכן לתפוס את אשלי בכל מקרה שהוא
אשלי זעקה חלושות כשהרעידות הגיעו לשיא שזעזע את גופה ושטף אותה בעונג שגרם לה לחולשה בכל גופה
ג'יימס צחקק כשחש את גופה הרפוי את המבט ששלחה לעברו.הוא הוריד אותה בעדינות והעמיד אותה מולו
אשלי מלמלה משהו לא מובן שנייה לפני שג'יימס הצמיד את פיו אל פיה ופיסק את רגליה באחת.מרים אותה לגובה מותניו
אשלי נתלתה עליו והרגישה איך איברו מפלח אותה באחת וממלא אותה בכאב מענג שאהבה כ"כ
דפיקות חזקות נשמעו על דלת המרתף.אשלי נבהלה קלות אך ג'יימס לא עצר לרגע ושלח אליה מבט מרגיע
"רגע, ג'ון" אמר בקול רגיל ולא מחשיד בכלל וחדר והניע את אגנו בחוזקה שוב ושוב לכיוון אשלי שהתפתלה בעונג תחתיו
רגע אחרי שהרגיש את הכוס שלה מתכווץ על איברו ואת יבבות העונג שהבליע אל תוכו בנשיקה עמוקה הוא החל לצאת ממנה אך היא לא נתנה לו
הוא הביט בה במבט משועשע ושאלה בעיניו
"זה בטוח לא?" שאלה אותו בקול חלוש לא מרפה מגופו השרירי
"כנראה" חייך ודחף את גופו שוב אליה כשהוא מחבק אותה וגופו מועך את גופה אל המיטה
אשלי הרגישה איך הזרם החם באופן מפליא שזרם מאיברו ממלא אותה.ג'יימס נשק לה כשפקחה את עיניה אליו
נקישה חסרת סבלנות נשמעה שוב.ג'יימס כיסה את אשלי והתלבש.
הוא פתח את הדלת לפני שג'ון יפרוץ אותה.ג'ון הביט מודאג לתוך החדר רואה את אשלי במיטה ואת ג'יימס במצב טוב הרבה יותר
ג'ון פסע לתוך החדר בהבעה רצינית וניגש אל אשלי בוחן את צווארה. ואז כשהבחין בבגדיה הזרוקים בצד הבנה הייתה על פניו.הוא הסתובב אל ג'יימס בכעס "אתה פשוט ילדון חסר אחריות! אם היית הורג אותה?" זעם
"אני לא" אמר ג'יימס בקול שליו
"אתה חושב שזה שאתה בוחר מקומות פחות מסוכנים כביכול אז אתה לא מסוגל לרוקן אותה והשאיר אותה כמו קליפה ריקה?"
"אתה רואה שהיא בסדר" התעצבן ג'יימס
"אני לא יודע איך עשית את זה.אתה צריך עוד דם?" ג'ון עבר לנימה עניינית.ג'יימס זקף גבה אחת.
"יש מישהי שהסכימה לתרום לך דם"
"אין צורך" אמרה ג'יימס בנימה רכה "תודה לך.תודה לה בשמי בנדיבות"
היה ברור לכל הנוכחים שג'ון ישלם לבחורה גם אם לא השתמשו בשירותיה
"אני מצטער.אחי הגדול פשוט פוחד מהסכנה שטמונה בי" אמר ג'יימס לאשלי אחרי שג'ון הלך
"אחיך?" תמהה אשלי "הוא אמר לי שאתה חבר טוב שלו"
"כן.הוא מנסה להכחיש את קשר בדם שלנו מפחד שמישהו ינסה לפגוע בי דרכו או ההפך"
"אז איך זה שאתה...?"
"ערפד?" גיחך מוציא מאשלי הנהון קלוש
"אבי החורג הציל את חיי המגפה שהתפשטה לפני כמה שנים.אחי הביא אותי אליו בצעד של ייאוש.הוא לא הסכים מעולם להשתנות וכן מאז הוא רק משגיח עליי"
"הוא אמר שהצלת את חייו"
"כן.נער נגוע אז במחלה רצה לתקוף אותו אבל יצאתי להגנתו למרות שהייתי קטן ממנו.אחי אז היה חלש מתרומות של דם שנתן.וכך קרה שאני נדבקתי במחלה והוא לא למרות החולשה שלו"
"ומאז הוא חש חובה כלפיך כי הוא חש אשם" השלימה אשלי.זה היה נראה לה הגיוני לרגשות אנושיים
ג'יימס הנהן ונשק לה בעודו עוזר לה להתלבש
"את צריכה לאכול עכשיו" אמר לה בחיוך
היא הנהנה.אכן הרגישה חלשה יותר
"אתה תישאר איתי נכון?" שאלה אותו כשג'ון טרק למעלה את הדלת וישב בכורסא מעשן סיגר בפנים זעופות משהו
"כל זמן שתרצי" חייך אליה חיוך ערמומי
"אח"כ אני אזמין אותך לארוחת ערב" חייכה אליו ומתחה את צווארה בחושניות
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
Miss Red Kiss