"אם לא היית טסה עם החבר שלך, אני הייתי בא איתך"
נפרדתי מהקצין שלי...
מהקצין האהוב שלי...
לא רציתי לשחרר ממנו וללכת...
רציתי לשמור אותו בתוך צנצנת ולקחת איתי...
הבנאדם היחידי בערך שבאמת יהיה לי קשה להיפרד ממנו, ועוד בידיעה שאני כנראה גם לא אראה אותו שנה וחצי ואפילו יותר...
פתאום אני מפחדת לעשות את כל המעבר הזה
למרות שאני עושה אותו עם ה"חבר מחמד" שלי
ושהבחור הוא "כמעט בעלי"
אבל איכשהו אני בכל זאת אהיה "נשואה וערירית"
עומד להיות לי ממש קשה בלי הקצין שלי
הוא עומד גם לא להיות קצין כבר, שזה קצת מצחיק
כל פעם שהחיים שלי טיפה מתפרקים אני יכולה להרים אליו טלפון ולראות אותו
הוא תמיד שם בשבילי...
אבל עוד מעט זה ייגמר...
בעצם, זה כבר נגמר
נפרדתי מהבחור היום...
נפרדתי מהחבר הכי טוב שלי...
למרות שהחבר שלי שונא אותו,
הוא עדיין החבר הכי טוב שלי
והפרידה הזאת הייתה כלכך קשה...
פרידה כלכך נואשת עד שגרמתי לו להבטיח לי שישאר איתי בקשר
והבעיה הכי גדולה, בלי קשר, היא שאני לא בטוחה בעצמי
אני לא יודעת מה אני יעשה, איך אני אסתדר, איפה אני אגור
לא יודעת איך נראה קרטון חלב, לא יהיה לי את הדברים הבסיסיים, את הידע הבסיסי
אפילו קרטון חלב אני לא אדע איך נראה- כי הכול יהיה בשפה שאני לא מכירה!
אני אהיה עם אנשים שאני לא מכירה
אני נפרדת מהאנשים שגדלו איתי, שגידלו אותי, שחייתי איתם
הכי רחוק שהייתי רחוקה מההורים שלי זה פאקינג עיר הבה"דים
באיזה עולם אני חיה?
חשבתי אני רמבו וסגרתי את הלימודים האלו
החתול שלי, אהבת חיי... איך אני אוכל לחיות בלעדיו?
אני אוהבת אותו יותר מהחבר שלי..
ואני לא יכולה בהתחלה לטוס איתו
ואחר כך זה טיסת קונקשנים שגם אני לא בעד לקחת אותו ככה
ומפה לשם, תעבור לי שנה בלי הדבר הפרוותי והמושלם הזה
הבובת פרווה הנושמת שלי... שאני אוהבת הכי בעולם..
היצור היחיד שעזר לי לעבור את גיל הטיפשעשרה
הוא היצור היחידי שנתן לי סיבה להמשיך לחיות
לפני שהחבר שלי הגיע לשקם אותי ואת כל השריטות שלי
אני לא רוצה לטוס
אני מפחדת להיות בלי החתול שלי
אני מפחדת שהזוגיות שלנו לא תחזיק מעמד
אני מפחדת שאני אשבר ולא יהיה לי למי לפנות
אבל אני אעשה את זה כי יש לי כבר כרטיסי טיסה
אני אעשה את זה כי הוצאתי פאקינג 40 אלף שקל שבהם כל שריר הגוף שלי סבל בשביל להרוויח אותם, כי אין לי מישהו אחר שיפיל עליי כסף
אני אעשה את זה כדי להוכיח שאני לא חייבת את הפסיכומטרי הנוראי הזה כדי ללמוד רפואה ולסיים את הלימודים
אני אצליח לעשות את זה.
אני מקווה. מאוד.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
I Was Here
