לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

My Crazy Stories About Tokio Hotel


"נסיכה! או ש..לא?" הוא סיפור שמסופר על נסיכה בעלת חיים לא קלים. רומנטיקה , דרמה , ואף קומדיה D;

Avatarכינוי:  ליטלע P:

בת: 30



מצב רוח כרגע:



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2010    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

1/2010

סורי >>


ושוב, כמו תמיד,הפרק מתעכב ><

אני ממש ממש ממש ממש ממש ממש מצטערת,

בזמן האחרון לא ממש היה לי כוח או מוזה לכתוב בסיפור,

משום מה נעצרה לי המוזה.

אבל היי! כתבתי סיפור חדש בינתיים :)

אני ממש מקווה שתחזור לי המוזה בקרוב,

בכל מקרה........

אני מבטיחה מתי שאני יסיים את הפרק אני יעלה אותו!!!!

גיבו למטה, אני רוצה לראות מה דעתכם על הסיפור עד עכשיו :)

3>

נכתב על ידי ליטלע P: , 22/1/2010 11:44  
קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פרק 12 + ספויילרים לפרק 13 :)


הללללללללללללו D:

אחרי עיכובים רבים (אכן)

פרק 12 יוצא לפעולהההההההההההה

טמטמטמטמטמטמ (תופים ^^)

 

*****

 

פרק 12:

-כעבור שבוע-

"מזל טוב!!" התפרצו לחדר שלי אלכס ואמילי, עם הרבה בלונים, ושקית ענקית.

"אומייגאד! זכרתן!" חיבקתי אותן חיבוק דוב.

"למה שלא נזכור?" הן עשו פרצוף עקום.

"כי... אתן.. אתן סניליות!" צחקקתי.

"סניליות שזוכרות את המומולדת שלך!" צחקקה אמילי.

-

נכנסתי לכיתה בחיוך, מצפה להמון איחולים וברכות מכולם.

"מזל טוב, חיים שלי!" טום חיבק אותי, עם המון בלונים בידו.

"אני לא מאמינה! תודה!" נישקתי אותו נשיקה ארוכה.

"מה תודה? תתפשטי" קרץ.

"אם היינו רק שנינו פה, הייתי עושה את זה אם רק תבקש" לחשתי לו.

"אוח, עשית אותי חרמן" הוא ליקק את שפתיו.

התנשקנו במשך דקות ארוכות, עד שהמורה הרסה לנו את הרגע.

"אשלי וטום, שבו במקומכם!!" צעקה.

"אבל המורה, יש לי יום הולדת! תני לנו עוד כמה דקות" ציוויתי.

"או שעות.." מלמלתי, וחזרתי לנשקו.

"צאו מהכיתה ואל תחזרו עד סוף השיעור!!" צווחה.

כמובן שעשינו כבקשתה ועזבנו את הכיתה, למשך כל השיעור.

-

"וואו, מישל, את גאון!" חייכתי.

"תודה" חייכה אליי.

הייתי בחדר הארונות הענקי ביותר בממלכה.

אורכו 20 מטר ורוחבו פי 2.

מדדתי את השמלה שאלבש הערב, במסיבה שיערכו לכבודי.

הריי יום הולדת 16, אכן יום הולדת מיוחד.

מישל, המעצבת הפרטית שלי, עיצבה לי שמלה רק בשבילי, ובינתיים היא עושה כמה תיקונים אחרונים.

"אני מתרגשת, מעניין מה כולם יגידו על השמלה" חשבתי בקול רם.

"מה את חושבת? אני עיצבתי לך אותה, ברור שהם יחשבו שהשמלה ואת ביחד! אתן שילוב מדהים!" קרצה לי מישל.

"אמרו לך פעם שאת צנועה?"

"לא, אבל אמרו לי שאני ממש לא" צחקה.

-

אחרי שעשיתי תסרוקת שעשה לי הספר המלכותי, ואחרי שסיימו לתקן את השמלה שלי, ואחרי שאיפרו אותי כמו דיווה, הייתי מוכנה למסיבה.

נכנסתי ללימוזינה, בזהירות כמובן, שחס וחלילה אני לא יהרוס את השמלה והתסרוקת שעבדו עליהם שעות על גבי שעות.

יצאתי מהלימוזינה, רואה שטיח אדום באורך 30 מטר פרוש בדרך לאולם, המון צלמים, כאילו אני שחקנית קולנוע מפורסמת, ממש כמו בסרטים.

"העלמה אדיסון, איך המרגש לחגוג יום הולדת 16? האם זה נכון שיש לך חבר?" איזו כתבת ניגשה אליי .

"לא היום, טוב?" המשכתי ללכת על השטיח האדום.

נכנסתי אל תוך האולם, רואה כי המון ילדים מחכים לי , ואת אלכס ואמילי מחכות לי מעבר לגדר שהציבו מסביבי.

"עאעאעא אשלי!!!" הן חיבקו אותי.

"גאש, מי מהממת?!" אמילי בחנה אותי.

"את מדברת עליי? תראי איך השקעתן , כאילו זה יום ההולדת שלכן!" הסתכלתי על השמלות שלהן.

אמילי לבשה שמלה בצבע כסף, עם המון נצנצים.

פשוטה אך זוהרת.

ואלכס לבשה שמלה שחורה, עם המון נצנצים גם, דומה לזאת של אמילי.

"יש מישהו שמצפה לך כל הערב" לחשה לי אלכס, והצביעה לכיוון כניסת האולם.

הוא חיכה לי שם, בעיניים נוצצות, עם חליפת טוקסידו אפורה, זר פרחים ענקי בידו.

"טום!!" רצתי אליו, מחבקת אותו.

"וואו, את מדהימה" לחש לי באוזני, וחיבק אותי צמוד אליו.

"אתה יותר" לחשתי לו חזרה.

"קחי, זה בשבילך" הוא התנתק מהחיבוק, ונתן לי את הזר.

"וואו! זה מדהים" נישקתי אותו.

לפתע הרגשתי שטופחים על כתפי.

הסתובבתי , כשאני רואה את אמא שלי מסתכלת עליי במבט מלא משמעות.

"נדבר על זה בבית" לחשה לי והמשיכה לצעוד על השטיח האדום.

צחקקתי מעט.

הלכתי עם טום יד ביד להמשך השטיח האדום, לרחבת הריקודים שכולם כבר היו שם ורקדו כאילו אין מחר.

"בוא לשירותים שניה, ממש רועש פה" ניסיתי לגבור על הרעש בכדי שטום ישמע אותי.

הובלתי אותו לשירותים , שהיו לשני המינים.

"סוף סוף, קצת שקט" הוא נאנח.

"אני צריכה להוריד את השמלה הזאת, אי אפשר לרקוד עם כזה דבר" ניסיתי לחפש את הרוכסן בגבי.

"את מתכוונת לרקוד עירומה?!" צעק.

"לא, דביל! יש לי עוד שמלה מתחת, שמלה שאני אוכל לרקוד איתה! עם זאת אני בקושי יכולה לזוז" צחקקתי.

"אתה יכול לעזור לי? אני לא מצליחה להגיע לרוכסן" ביקשתי.

"ברור, הרי בשביל מה יש חבר? כדי שיפתח לך את הרוכסן של השמלה" הוא צחק.

"היי! לא יפה!" .

"אני צוחק," הוא החל לפתוח את הרוכסן לאט לאט.

פשטתי את השמלה ממני, שהשמלה היותר צמודה נחשפת.

"וואו, כמה שמלות יש לך שם?" הוא הסתכל עליי.

"רק אלו, אני לא רוצה את השטויות האלה של להחליף שמלה כל שעה, זה מעצבן" יצאנו מהשירותים.

התחלתי לרקוד, לשתות אלכוהול, וליהנות מהערב הזה ככל האפשר.

כמובן שאלכס ואשלי הצטרפו איתי לחגיגה, ולא הפחיתו בכמות האלכוהול.

נכון שזה אסור, אבל כמו שזה ברור, יש לי מספיק קשרים שאוכל להשיג אלכוהול בלי שיעצרו אותי משטרה.

לפתע החל להתנגן שיר שקט, שיר סלואו.

התחלתי לרקוד עם אלכס צמוד, כאילו אנחנו מאוהבות אחת בשניה, צוחקות כל שניה.

"אני יכול לגנוב אותה לשניה?" לפתע שאל טום את אלכס.

"ברור, אבל תבטיח לי שתחזיר אותה עם כל החלקים, כשהכל מחובר" צחקקה והלכה לחפש מישהו לרקוד איתו.

"נהנת?" טום נצמד אליי.

צמוד מאוד.

מאוד מאוד צמוד.

"ברור, ואתה?" שאלתי.

"איתך? אני תמיד נהנה" חייך.

המשכנו להיות מחובקים צמוד, רוקדים עם חיוך.

-

"ביל, אני אוהבת אותך" לחשה אמילי באוזנו של ביל.

"גם אני אותך, את החיים שלי" לחש לה חזרה.

הם רקדו ברחבת הריקודים , מחובקים וזזים לפי המוזיקה האיטית.

-

אלכס ישבה על הספה המהודרת שהייתי בכניסה.

"רוצה לרקוד?" לפתע ניגש אליה מישהו.

"הו, שון." הסתכלה עליו.

"בשמחה" חייכה, והם נכנסו לאולם.

-

השעה כבר מאוחרת, 3 וחצי לפנות בוקר.

כמעט כולם הלכו לביתם, חוץ ממני, מביל, מטום, מאמילי, מאלכס, משון, ומהוריי.

אלכס ושון הלכו ביחד הבייתה של שון,

ביל ואמילי פרשו לביתה של אמילי,

רק אני , טום, והוריי נשארנו, יושבים על הספה.

"אז כמה זמן אתם כבר מסתירים את זה מאיתנו?" שאלה אימי.

"אמא! לא עכשיו, אני יסביר לך בבית" הרגשתי נבוכה.

"לא נראה לי שתחזרי הבייתה היום. ומחר." צחקקה.

"למה את מתכוונת?" שאלתי בחשדנות.

"ריטה, זה לא יפה לדבר ככה ליד הבת שלך! את אמורה לחנך אותה!" התפרץ אבי.

"נו באמת, אדם יקירי, היא כבר בת 16, היא לא ילדה קטנה, היא יודעת בדיוק מה התכוונתי לומר" חייכה.

"איו! אמא! את שתוייה?!" צווחתי.

"לא מתוקה, אבל את לא צריכה להתבייש לדבר איתי על סקס, אני יגיד לך באיזה גלולות אני משתמשת, הן הכי טובות. ואדם יכול להמליץ לך קונדומים, טום. נכון אדם?" .

ראיתי את טום מסמיק יותר ויותר מרגע לרגע.

"אמא!" צעקתי, ומשכתי את טום משם, מתרחקת ממנה כמה שיותר.

"ריטה, את באמת הגזמת." אבי אמר.

"מה? מה כבר אמרתי?" אימי נשארה תמימה.

-

"יואו! לפעמים היא יכולה לגרום לי ממש לשנוא אותה! לתעב אותה!" .

"דווקא מעניין באילו קונדומים אבא שלך משתמש.. קונדומים של מלך, אמורים להיות בטח מה זה טובים! ורכים.." אמר טום.

"עאעא!! תשתוק! ההורים שלי? מזדיינים?! איו!!!!!!" ניסיתי להוציא את המחשבה הזאת מהראש.

"איך את חושבת שנולדת?" גיחך.

"אני לא רוצה לדעת איך עשו אותי! די! אתה דוחה בדיוק כמוהם!" התיישבתי על אחד הספסלים שראיתי ברחוב.

"טוב. בואי, יש לי הפתעה בשבילך" אמר לפתע.

"הפתעה? איזו הפתעה?"

"את תראי כשנגיע לשם." הוא הוציא את הפלאפון שלו והתחיל לחייג.

 

*****

 

והנה ספויילרים לפרק 13 D:

 

"טוב. בואי, יש לי הפתעה בשבילך"

"לקחת אותי למלון?"

"את תראי כשנגיע לשם."

 

הוהוהוהו אכן מותח ^^"

פרק 13 יופיע ב.................................

יום ראשון או שני D:

ואתם יודעים למה???

כי ככה ._.

XDDDDD

SEE YOU ...



נכתב על ידי ליטלע P: , 13/1/2010 15:39  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Alex, that's all ב-10/2/2010 17:37
 



לדף הבא
דפים:  

7,340
הבלוג משוייך לקטגוריות: מגיל 14 עד 18
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לליטלע P: אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ליטלע P: ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)