לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

MAYBE,

כל אדם הוא ספר בפני עצמו. יש כאלה שאי אפשר להפסיק לקרוא.

כינוי:  That Girl;

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2016    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
27282930   

11/2016


לפני שנה בערך יצאנו אני וX לאל קלפטה כדי להשכיר רכב לקרטרה. בדיוק כשהתכוונו ללכת לתחנת אוטובוס נודע לנו שהיתה תאונה, רכב של ארבעה ישראלים התהפך ואחד מהם נהרג. התחלנו לחשוב מי זה יכול להיות כי רוב האנשים שיצאו לאחרונה לקרטרה היו במקום בו היינו.

כמה ימים לפני יצא לי להסתובב קצת עם חבורה של ישראלים. הלכנו לסופר יחד, הכנו אוכל יחד, עישנו קצת.. הם ישנו בחדר הקטן שנמצא על הלובי של ראנצ'ו אפרטה ששומעים ממנו את כל הרעש. רק המתכלבים ישנו בחדר הזה. וכך היתה החבורה הזאת. השתדלו לחסוך כל שקל, אם זה לישון בהוסטל הכי זול או לקחת את הנסיעה הפחות יקרה או לחשב כמה יוצא קניה בסופר. כי כל שקל בטיול הוא יותר משקל בארץ. זה נותן לך עוד יום לישון, עוד יום להמשיך את הטיול.  הם רצו להשכיר רכב לקרטרה ונסעו לברילוצ'ה כמה ימים לפני. אמרתי להם בהצלחה, שיהנו ושבטח ניפגש בהמשך.

היה לי את המספר טלפון של חלקם. ישר נכנסתי לוואסטאפ ובדקתי אם הם התחברו לאחרונה. שניים היו מחוברים ואמיר לא היה מחובר מ10 בבוקר.

X אמר לי להירגע ולא להסיק מסקנות סתם, זה יכול להיות כל אחד. אבל גם לא קשה לעשות 1+1.

לא הכרתי יותר מידי את אמיר לעומק, את האמת, לא דיברנו כל כך הרבה. אמיר היה כ1.80 שחום עם עיניים חומות וראיתי עליו שיש לו לב טוב ושהוא דואג לחברים שלו. לפני שהם יצאו הרגשתי חיבור קטן איתו וכבר חשבתי שאראה את אותה חבורה שוב.

כשהגענו לאל קלפטה גילינו שזה היה אמיר וחברים שלו, ואמיר נהרג.

פתאום תהיות של מה אני עושה פה? זה אמיתי מה שקורה פה? כדאי לי להמשיך בהשכרת הרכב?

פתאום המובן מאליו הפך לאי וודאות.

פתאום אני מבינה שיום אחד אני יכולה לדבר עם בן אדם ויום למחרת הוא כבר לא יהיה.

אחרי התאונה הבנתי שכל החבורה חזרה לארץ. הם טיילו רק חודש. אני בסוף טיילתי 7 חודשים. לאורך כל הטיול הרגשתי לפעמים קצת רע עם עצמי. זה בסדר שאני ממשיכה עם החיים שלי? שאני ממשיכה את הטיול והחבורה הזאת שכל כך רצתה לטייל ולראות עולם לא?

נזכרתי מידי פעם בתחילת הטיול. חשבתי על אמיר וחברים שלו, שלא זכו בטיול שרצו. על זה שאמיר לא חזר בשלום הביתה. שהנאה הפכה לטרגדיה.

כל הטיול ניסיתי להיות עירנית למה שקורה, להיזהר ולהודיע למשפחה על כל תזוזה שאני עושה.

 

שמרו על עצמכם, וחשבו על האנשים שמחכים לכם בבית.

 

לזכר אמיר, לובה, אוראל, שירה ואוהד שטיילו באותה תקופה ולא זכו לחזור הביתה בשלום..

משתתפת בצער בפני כל המשפחות, הקרובים והחברים של הנ"ל.

נכתב על ידי That Girl; , 23/11/2016 03:05  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




כנראה נועדתי להיות לבד
נכתב על ידי That Girl; , 21/11/2016 00:26  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




היום אפשר להכריז עלי כמעשנת

והסיבה שהתחלתי - ככה מכירים אנשים מתברר

נכתב על ידי That Girl; , 16/11/2016 22:34  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  


© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לThat Girl; אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על That Girl; ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)