חוסר שלמות
עם עצמי עם החיים שלי עם החברים שלי
אני יודעת שאני צריכה להיות אופטימית ואני יודעת שאני צריכה להעריך
הייתה איתי מישהי בקורס, כ"כ אופטימית, איך אני מקנאה באנשים כאלה ואני מעריכה אותם כל כך
שמעריכים את מה שיש להם, שיש להם ביטחון, שיודעים לדבר, עם לב זהב ונשמה
שמתי עין על אנשים מיוחדים כאלה כבר ביסודי
כ"כ הערכתי ואהבתי מישהי שהייתה חברה של כולם ומסתדרת עם כולם
ותמיד רציתי להיות כזאת
ברור שיש דברים שמהצד נראים יותר טוב ממה שהם באמת..
אבל מה שכן זה אנשים שבטוחים בעצמם ומסתכלים על הצד החיובי ושמים זין על העולם
אני מקנאה באנשים שחוזרים הביתה ויש להם תמיד תכניות ותמיד יש להם אופציות מה לעשות ועם מי
שלא תלויים באנשים מסויימים
עצובה...
מה חדש?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
