MAYBE,

שלא מעניין אותם לראות עולם..

לראות נוף אחר

מבנים אחרים

שפה אחרת

תרבות אחרת

איך אפשר שלא לרצות לראות דברים חדשים

לראות דברים שמעולם לא חשבת שקיימים

כמו מדבר עם הרים שבפסגה יש שלג?

החיים שלנו אולי הם קצת כמו של החתול שלי

כל החיים שלו בערך הוא נמצא רק בטווח מוגדר של אולי סוף הרחוב שלי עד הבית שלי

הוא עושה את אותו הדבר בערך כל יום

אוכל פחות או יותר אותו הדבר

לפעמים בא חתול חדש לרחוב ואז יש קצת דרמה

יש לי עוד חתולה והיא בכלל לא נראה לי יוצאת מהחצר של הבית.. אבל זה כבר קיצוני

למה להשאר במקום שנוח לנו?

במקום הרגיל שלנו?

למה לא לנסות דברים חדשים לפעמים?

לראות דברים חדשים?

להכיר..

אני חושבת שזה אחד הדברים שמספקים אותי בחיים.. זה גיוון

זה לגלות משהו שלא ידעתי עליו לפני

זה קצת להשכיל

הרבה מאיתנו כל כך מקובעים בדעות שלנו ובידע שלנו..

תמיד רציתי שתהיה לי חברה ערביה

לא יודעת למה.. אולי כדי שמשהו ישתנה בדעה שלי

כי אני באמת הייתי רוצה להכיר

בתיכון הייתה לי ערביה בכיתה. אבל לא כזה אהבתי אותה. וקצת התבאסתי.

יצא לי לעבוד בזמן האחרון קצת.. והיו שם כמה ערביות. והייתה שם אחת ממש חמודה. אין זה פשוט תלוי על מי אתה נופל. יש סוגים שונים של אנשים..

הייתה לי מחשבה קצת מוזרה בעקבות זה שאני רואה שכל הקניון זה עובדים ערבים. אני באמת חושבת שאולי עוד כמה שנים, כשסמים יהיה חוקי, יראו חלק מהערבים קצת אחרת. הרבה עושים אחלה עבודה בכל החנויות.. כל מקדונלדס, פוקס, תמנון, קסטרו, סבון, ה&מ הם עובדים ערבים. אולי זה כי אנחנו היהודים עצלניים מידי וזה לא ברמה שלנו ללכת לעבוד בעבודה כזאת? מה קרה לזה? פעם כל התיכוניסטים היו עובדים במקדונלדס.

אנחנו עם של סנובים, מתנשאים ופלצניים.

תקראו לי מוזרה

תאמרו לי שאני צריכה להתבגר ולהמשיך הלאה

תאמרו לי להפסיק להתקע על דברים

תמשיכו לחשוב מה שבא לכם..

אולי בניתי לעצמי חומה שתמנע ממני להיפגע מדברים מהעבר ולהסתכל עליהם אחרת.. אבל לא שכחתי מהם.

מרגיש לי שרוב האנשים עסוקים בעצמם.

מרגיש לי שרוב האנשים שוכחים.

יש אנשים שכבר לא אכפת לי מהם. אולי כי פשוט הצלחתי לראות את התמונה אחרת. והבנתי שהם לא שווים את זה.

אבל אני יכולה לומר לכם שיש דברים שעדיין מפריעים לי. כאלה שמרגיש לי שהם כן שווים והפסדתי. או שהם הפסידו אותי. ואז כן אכפת לי.

וכן לפעמים אני נכנסת לפרופיל שלכם בפייסבוק ותוהה.

האמת שזה מרגיש לי כאילו לא היה.

מידי פעם אני מדמיינת את עצמי ולא מצליחה להבין מי אני. מי זאת שהייתה עושה כל מיני דברים.

מי שזאת שעברה בין הוסטלים לבד..?

מי זאת שהייתה ממלצרת?

מי זאת שהיה לה אי פעם חבר?

מי זאת אני ואת?

מי זאת אני ואתה?

מי אתה שהייתי פעם מדברת איתו?

מי את שהייתה פעם חברה טובה שלי והיום אין לי מושג מי את?

לפעמים אני רואה את עצמי זרה. כאילו זאת לא אני. זאת מישהי אחרת.

כי משתנים עם השנים. ואני מרגישה שיש לי כל מיני גירסאות מגוונות ושונות.

אני השמחה

אני העצובה

אני הכייפית

אני המשעממת

אני הבכיינית

אני המשוגעת

אני המגניבה

אני החנונית

אני הפריקית

אני החופרת

אני שיש לה הרבה חברים

אני שאין לה יותר מידי חברים

אני החסרת ביטחון

אני הבטוחה

אני השיכורה

אני הסטלנית

אני הבלתי נסבלת

לא יודעת מה אני היום..

הייתה לי מחשבה לפני כמה ימים..

אני חושבת שהעולם שלנו דפוק

כל ההתנהלות שלו לדעתי סהכ הזויה ומוזרה..

תכניות טלוויזיה מוזרות שמי נתן להם בכלל

כל עולם האופנה סהכ מוזר.. מי החליט מה יפה ומה לא?

בימים האחרונים עשיתי מרתון של הטופ מודל הבאה של ארה"ב. אח"כ הלכתי אחורה לבדוק מה היה בעונה הראשונה. אז התחלתי לראות את הפרק הראשון. הבדלים של שמיים וארץ! בפרק הראשון שוקלים את הבנות, מביאים להן מאמן, עושים להם bikini wax. היום טיירה נותנת גם לבנות שהן יותר מלאות להתחרות.

אנשים מנסים להראות לאחרים כמה יש להם (או כמה אין להם..מינוס בבנק)

הכל כל כך חומרי וסביב כסף.

כל זה שהחיים שלנו סובבים סביב איך להשיג עבודה שתיתן לנו כסף..

ובעצם אנחנו מייצרים הכל!!!

אנחנו עושים את כל הרע בעולם ואז אנחנו גם מנסים לתקן אותו.

לדוגמא, מחלת הסרטן. זאת מחלה שאני חושבת שנובעת מקרינה בסופו של דבר.. ומי גרם לקרינה הזאת? אנחנו. עם כל הטכנולוגיה, עם הבנייה, עם זה שאנחנו הורסים את הטבע ואז נשארים חלקים קטנים בעולם של צמחייה. הצמחים פולטים חמצן הרי. וכל מה שאנחנו מייצרים גורם להפחתת החמצן בכדור הארץ ולהתחממות כדור הארץ. אז אנחנו בעצם גורמים לכל התופעות הלא טבעיות האלה. ואז מה קורה? צריך למצוא לזה תרופה. 

אז צריכים רופאים, וחוקרי מעבדה למצוא פתרון שיגרום לכך.

אני באמת חושבת שבני האדם נהפכו למפונקים. פיתחו כל מיני תאוריות ומחשבות הזויות.

פעם האדם הקדמון היה חי בזכות עצמו. הוא לא היה צריך לפרנס את המשפחה שלו כדי שיהיה לו אוכל. הוא היה משיג את זה לבד. הוא היה צד. הוא היה מחפש מה לאכול.

היום אנחנו לא משיגים כלום בכוחות עצמינו. אנחנו מפונקים. זה קל שמסדרים בשבילנו הכל. יש סופרים שאנחנו קונים בכסף אוכל.

האדם הקדמון היה גר במערה או אולי אפילו סתם על הדשא. אותנו זה לא מספק. אנחנו צריכים לבנות לעצמינו בית מחומרים לא טבעיים. וכמובן שהוא צריך להיראות יפה ומרוהט. אז נעבוד במשך 30 שנה בעבודה שאולי אנחנו לא סובלים כדי לשלם את המשכנתא שלקחנו מהבנק כדי שיהיה לנו בית. ואז על הדרך נקנה רהיטים ושטויות סתם כי זה יראה יפה יותר לאורחים שבאים פעם פעמיים בשנה.

הייתי כותבת עוד אבל נהייתי עייפה...

רק דבר אחרון-

תעשו מה שאתם אוהבים ויעשה לכם כיף.. ודי לחשוב כל הזמן על החומריות..