כנגד כל הסיכויים

טוב, הפוסט הזה בעיקר מופנה למי שעדיין נמצא פה ולא נטש לגמרי..

אני יודעת שאיכזבתי.. ושנטשתי ושלא ממש הראיתי סימן חיים בחודשים האחרונים..

אבל עברה עליי תקופה לא קלה, בלשון המעטה.

היה לי המון עומס בעבודה, וחזרתי הביתה מותשת ולא היה לי כוח לכלום.. הדבר היחיד שעשיתי כשבאתי הביתה בשבועות האחרונים היה לישון, כי פשוט לא הייתי מסוגלת לעשות שום דבר אחר, ובטח שלא לכתוב..

אפילו קרסתי שבוע שעבר אחרי כל הלחץ, אז הייתי במצב על הפנים.. [פיזית ונפשית..]..

חוץ מזה גם היו לי כמה בעיות אישיות שהייתי מדוכאת בגללן.. והיה לי מחסום כתיבה רציני..

אז בקשר להמשך..

כשהתחלתי לכתוב את הסיפור הייתי בנקודה מסויימת בחיים שלי ובמצב מסויים, ובנתיים [אחרי יותר משנה מאז] קרו כמה דברים, ואני נמצאת במקום אחר ובמצב אחר עכשיו.. אז אני לא יודעת כמה אני יכולה להמשיך לכתוב את הסיפור כרגע..

אבל..

מי שמנוי קיבל לפני כמה זמן עידכון משונה.. אז התחלתי לכתוב משהו חדש, והעליתי את הפרק הראשון שלו לפה, אבל אז התחרטתי על זה ומחקתי אותו.. אבל כן יש סיפור אחר, כי אני בכל זאת לא ממש יכולה לוותר על כתיבה, וזאת גם אחלה דרך לפרוק..

בכל מקרה.. נראה לי שאת הסיפור הבא אני אפרסם בבלוג אחר, ולא זה, מעין התחלה חדשה כזאת..

ואממ נראה לי שזהו בנתיים..

אני יודעת שאיכזבתי.. אבל אני פשוט לא מסוגלת להמשיך עם זה כרגע :\

המחשבות שלי במקום אחר בכלל, ואני מעדיפה לא להרוס לכם את הסיפור לגמרי [כי גם ככה הוא יצא ממש שונה ממה שהוא היה אמור להיות..] ולהשאיר אפשרות שאני אמשיך לכתוב אותו מתישהו כשהתקופה הזאת תעבור..

מקווה שתבינו.

ותודה ענקית לכל מי שלא נטש ועדיין נשאר פה למרות שלא עידכנתי ולמרות שאיכזבתי מלא פעמים [לצערי הרב :\]..

אני אוהבת המון, באמת. 3>