במפגש שהיה של קומונת "פרידה ונומה" היתה פינת ליטוף. לא היו חתולים וגם לא שרקנים במקומם לוטפו עבודות שונות של בנות הקומונה. דרך מצוינת להתרשם מיצירות של בנות במלואן-בכל זאת כשמעלים תמונות אף פעם אי אפשר להעלות את כל פירטי העבודה וכמובן שיש דברים שמסיבה זאת או אחרת לא עולים לרשת. אני יצאתי מהמפגש עם הספר של יאמה. המון זמן רציתי לעבוד בספר מטופל. ספר מטופל כשמו כן הוא-ספר (בדרך כלל ישן) שמשמש כמדיום ליצירה סביב נושא מסוים. בדרך כלל מעבירים את הספר בן מספר יוצרים-זאת יכולה להיות קבוצה שאורגנה מראש לשם כך או "סתם" יוצרים שמתחשק להם ליצור משהו לפי נושא /השראה. הספר היגיע איתי הביתה ואז הוא ואני היסתכלנו אחד על השני . וזהו. לא עלה בי שום רעיון ואם כבר עלה הוא מייד ניפסל. בערך פעם בשבוע הוצאתי את הספר לדיפדוף מחודש שלא הניב כלום וציינתי בפני שאם לא קורה כלום הספר יעבור למי שבקשה לעבוד בו אחרי. וכמו שהמוזה התחמקה ממני במשך כל כך הרבה זמן כך היא התיצבה בסוף השבוע התישבה לי על הכתף ואם לא היו באמצע הפסקות לצורך ייבושי צבע נראה לי שתוך שעה הכול היה נגמר. למוזה פתרונים.
נושא הספר הוא "חיות ונפלאות" ואולי בגלל שלקח למוזה כל כך הרבה זמן להגיע הדף שלי עוסק בחלזונות....

מה שנפלא בחלזונות שלי הוא שהם באים בכל מיני צבעים

בכל מיני גדלים

והם יודעים לעוף....

ומה יותר נפלא מלעוף?