הרבה זמן שהחיילת מבקשת שמיכה....עוד ממתי שהיא היתה בלרינה....קודם אמרתי שצריך להתחיל בקטן.... אז תפרתי שמיכות לתינוקות כי צריך להתחיל בקטן. אחר כך היה יומולדת גדול וחשוב לזוג חברים ותפרתי שמיכה גדולה. אז שלחתי אותה לחפש בדים שהיא אוהבת (על מי אני עובדת? אני חיפשתי בדים . היא אישרה או שללה). שום דבר לא באמת דיבר אליה ואליי וכשניגשים לפרוייקט כזה חייבים לאהוב כל חתיכת בד.

ואז נתקלתי בשמיכה הזאת בפינטרסט.

וזהו. שתינו ידענו מייד שזה הכיוון.

הבד הלבן היה לי בבית כל הבדים האחרים נקנו מפיסות.

חתכתי, חתכתי, חתכתי, חתכתי.

תפרתי ריבועי בסיס (מורכבים ממשולש לבן ומשולש צבעוני)

סידור שמיכה.

 היו כמה אפשרויות שניסיתי עד שהחלטנו מה הכי מוצא חן בעיננו. התחלתי לסדר מה שמייד הביא את שתיהן לצפות בעניין ולנשל אותי ממנו תוך דקה.

יש רגעים שבהם כדאי לקחת צעד אחורה ולתת לאחרים להנות גם.

(וסליחה על הכפכפים שלי ש"מככבות" בהן...)

 פסט פורוורד... שלב הסנדוויץ'-מילוי כותנה מפיסות גם הוא.

הבד האפור כהה נבחר להיות הביינדינג לשמיכה.

מוכנים?

טה דאאאאאאאאם

אני מקווה שאתם רואים שהדוגמה יוצרת בעצם שש נוצות לאורך השמיכה. גיל 20 זה גיל ממש טוב להתהדר בנוצות .

בגלל הדוגמה בחרתי לתפר את השמיכה כך שהתיפורים לא בולטים מה שנקרא stitch in the ditch

בחרנו לעשות ביינדינג צר מה שחייב אותי לתפור את כל הצד האחורי ביד. נחשו מה עשיתי כל יום כיפור.

שלב אחרון לגמרי-הקדשה....

ככה היא מקופלת על המיטה

והנה היא מדוגמנת .

מתנת יומולדת 20 (באיחור של 7 חודשים אבל סלחו לי...).