למי אין? משאלות יש הרי לכולנו. כולנו רוצים כל מיני דברים חלקם חומריים החל בבגד וכלה במכונית  ובית וחלקם רוחניים כמ בריאות ובריאות ואהבה. ברוב המיקרים האחריות על הגשמת מישאלות היא שלנו אבל לפעמים יכולה לצוץ איזו פייה שתגשים לנו את המישאלות שלנו. במיוחד זה נכון אם הפייה הזאת היא פייה יוצרת. הכי טוב אם יש חבורה כזאת של פיות שרק חושבות איך להגשים מישאלות. אם יש לכם מזל (לי יש!) ואתן חלק מחבורת פיות כזאת שכשהיא מארגנת לה מפגש היא גם מארגנת החלפת משאלות אתן מסודרות.

השבוע שעבר ראיתן את המשאלה שהיגשמתי במסגרת החלפה בפורום טקסטיל וליבוד אבל במקביל התארגנה לה החלפה כזאת גם בקומונת צומת צבעים...אני התבקשתי להגשים משאלה ליותר מסתם יעל שביקשה מפיות אוכל לבית הספר לשתי הבנות שלה. מכיון שאני לא מכירה את הילדות הלכתי לרגל אצל דודה שלהן שסיפרה שהן אוהבות ורוד וסגול ולבבות כמו זוג ילדות בנות 9 ו-6. לא הצלחתי לחשוב על שום דבר. הלכתי לשוטט ברשת ונתקלתי באיורים המתוקים הללו. מייד רכשתי לי כמה (ואני זוממת על עוד כמה...)והחלטתי לקשט לכל אחת את המפית באיור כזה שיהיה שילוב של אפליקציה ותפירה חופשית. למפית יש ריפוד ובד ומסגרת מדוגמת שהיא גם הצד האחורי של המפית . יצא לי בעצם placemat לכל אחת.

הנה אחת

והנה שניה

כמה תקריבים

מאד אהבתי את מה שיצא. ההחלפה נמסרה ליעל במפגש שהיה ביום חמישי בערב (ואחריו ידעתי בדיוק כיצד מרגיש אוטו אחרי שתדלקו אותו בדלק משובח ועכשיו הוא נוסע לו בנוף...) ונמסר לי שאוכל לא הולך להתקרב למה שהכנתי.  דרך אגב -גם הבלרינות סברו ככה. אני דווקא חושבת שהכי כיף להשתמש בדברים יפים אבל כאמור במיקרה הזה אני רק סיפקתי את המישאלה ועכשיו אפשר לעשות איתה מה שרוצים.

אני ביקשתי קישוטונים לסקראפ כי ראיתי שהמלאי שלי מידלדל ואם כבר יש לי מוזה לכרטיס או תגית לא ממש יש לי איך לעשות אותם וצרויה המדהימה סיפקה לי קישוטונים בערך ל... כל החיים. באמת. לא אמיתית הבחורה. אין לי תמונה עקב הגשם שלא נתן לצלם היום אבל אם צרויה תעלה תמונות אני מבטיחה לקשר.

לכו להגשים למישהו מישאלה אין על ההרגשה הזאת בעולם.

שתקום האשה שלא שמעה את המישפט הזה אף פעם מגבר שבמיקרה לקח לה את התיק-וזה לא משנה אם מתוך אבירות או כי אין לו ברירה... אף אחת לא קמה? חשבתי ככה. כן כן יש לנו את התכונה הזאת לסחוב בתיק את כל הבית. יש תקופות שזה מלווה בתופעות לוואי חמורות (ילדים מתחת לגיל 6 למשל מחייבים היסחבות עם מינימום מזוודה). זה כמו בצבא-יש פק"ל ואי אפשר לחרוג ממנו.

תראו אפילו צילמתי לכם-ככה נראה התיק שלי מבחוץ, תמים נכון?

וזה מה שהוא מכיל-לא הורדתי ולא הוספתי כלום, בהן צדק, פשוט רוקנתי...

רוצים פרוט? בבקשה-מהשעה 12:00 עם כיוון השעון-משקפי שמש(בירוק מנטה עבודת יד כמובן) תיק איפור (בכחול) שאצלי מכיל חוץ מליפגלוס ושפתון גם כדורים נגד כאב ראש, משאף אסתמה, פלסטרים ואם צריך אז כל סוג אחר של תרופות (יש לי חברה שבגלל הנרתיק הזה שלה המשפחה שלה קוראת לה סמדיפארם),נמשיך-דיסק און קיי, פינקס צ'קים, מפתחות לאוטו, צרור עם כל המפתחות האחרים, כרטיס כניסה לעבודה, כרטיס כניסה לחניה בעבודה, אוזניה לפאלפון, פאלפון (כן אני יודעת זה דינוזאור-נא להגיד את זה לבוס שלי), נרתיק בד שמכיל כל מיני דברים שבחורה צריכה פעם בחודש וארנק.

לא נורא נכון?איך שכחתי-במרכז יש חבילת טישו.

לפעמים כשיוצאים מהבית ללא יותר מאשר שעתיים אני מוכנה להתפשר על  מפתחות פלאפון וארנק. בדרך כלל מרפי ידאג לכך שאני בדיוק אצטרך פלסטר ...

עכשיו תבינו אולי למה בהחלפת משאלות בחורות מבקשות כמשאלה-תיק עם הרבה כיסים... ואני התבקשתי להגשים את המישאלה הזאת כחלק מהחלפת מישאלות שהתארגנה לה בפורום טקסטיל וליבוד.

לצורך זה ניצלתי את הספר החדש שקניתי לי ושהראיתי לכם רק לפני שבוע

מצאתי בו שלל כיסים חדשים שלא ניסיתי בעבר ואת חלקם ישר ישמתי.

ככה נראה התיק

 בפנים יש כיס גדול על הדופן שמחולק כך שאפשר להכניס אליו עט, פלאפון ועוד משהו שחפצים.

הוא מחולק באמצע על ידי מחיצה שהיא בעצמה כיס שנסגר ברוכסן.

מאחור יש עוד כיס שמאובטח ברוכסן.

הנה התיק מדוגמן על דוגמנית הבית

התיק התקבל ואפילו ראיתי תמונות שלו כבר מאכלס חפצים של המקבלת שהיתה מאד מרוצה.

עכשיו אני צריכה לתפור עוד אחד כזה . ככה יהיה לי מספיק מקום לכל מה שאני סוחבת.

חזרתי! התגעגתם? אם לא זה בסדר-אני לא במרכז מחשבותיכם ואם כן כמה נחמד מצדכם!

אחרי 12 יום של חופשה משפחתית נטולת יצירה ונטולת אינטרנט (הייתם מאמינים? ולא לא נסעתי לסהרה...) אני שוב פה. יום לפני שנסעתי הצלחתי לשלוח החלפה שהיגיעה במהירות  ליעדה (משהו עובר עליו על דואר ישראל אני אומרת לכם זאת כבר הפעם השניה ברציפות, טפו  טפו טפו) והבנתי שהתוצר מצא חן בעיניי המקבלים. ההחלפה היתה החלפת מגנטים  שארגנה פיצ'ולה בקומונה שאני חברה בה. התלבטתי התלבטתי ובסוף הצטרפתי. בעיקר כי רציתי שתהיה לי הזדמנות ליצור  משהו שונה ממה שאני בדרך כלל עושה. הגרלתי את יותר מסתם יעל וחשבתי שיהיה נחמד להכין לכל אחד מבני המשפחה מגנט כך שאפשר יהיה לרשום פתקים אישיים או תיזכורות וגם למען אותם . רציתי להכין משהו מחומר שונה מאשר בדים וחוטים. פימו נפסל עקב חוסר ניסיוני המוחלט עם החומר הזה. ירדו גם נגצים, פקקים ושעם. בנייר לא רציתי להתעסק מלכתחילה-יעל מיקצוענית מי אני שאשלח לה דברים מנייר? בסוף נשארתי עם בדים.... כנראה לא סתם קראתי למקום הזה המעבדבדה.

כל אחד קיבל "כרית" קטנה עם שמו מחובר אליה ושני מגנטים חזקים מאחור שדואגים שהמגנט גם ישאר דבוק למקרר וגם יוכל להחזיק פתק.

צרפתי להם תגיות קטנות מוחתמות שכל אחד ידע מה שייך לו.

הנה הם אחד אחד

הנה הן מדגמנות כולן ביחד ארוזות למשלוח על דלת המקרר שלי

זהו. היום זה קצר. יש כמובן מלא דברים בקנה ואולי גם רשמים מהטיול-עדיין לא ברור.

אין כמו בית.