משנכנס אדר קורים כל מיני דברים אבל הכי בולט זה פורים. אצלנו זה לא רק בגלל שגם הבלרינה וגם הפייה נולדו באדר. שתיהן היו צריכות להוולד ממש בפורים אבל כל אחת לקחה לה את הזמן אז הן נולדו אחרי...בכל פורים הבית שלנו מתמלא בכמויות ממתקים לא הגיוניות שנובעות ממשלוחי המנות שכל אחת מקבלת. הענין נהייה די מעצבן בעיניי. אני לא אוהבת ממתקים ששורצים לי בבית ותמיד בסוף זורקת אותם לפח  ומרגישה שאני מפלצת (בדרך כלל זה אחרי שכולם כבר שכחו שהם קיימים אבל אני עדיין מרגישה לא נעים...)

זאת הסיבה שמאד שמחתי שבפורום אמנות הטכסטיל והליבוד ארגנו החלפת משלוח מנות יצירתי. הכוונה היתה לשלוח משלוח מנות שקשור ליצירה -חמישה דברים קטנים (דגש על קטנים-דברי המנהלות)ושיהיו דברים שיצרנו בעצמנו וגם דברים שמקבלת המשלוח תוכל ליצור מהם.

ההגרלה היתה מעגלית כלומר כל אחת ידעה למי היא שולחת אבל לא ממי היא מקבלת. אני קבלתי לשלוח לתחיק ושמחתי שמחה גדולה. תחיק ואני מכירות וזה תמיד כיף גדול לשלוח למישהו שמכירים והם בדיוק חמישה במשפחה אז זה היסתדר לי בול -לשלוח לכל אחד משהו בשבילו.

עשיתי רשימה ארוכהשל דברים שאפשר לעשות אבל בסוף ניפיתי וניפיתי ונשארתי עם הרכב מנצח.

לתחיק ולאיש שלה תפרתי מעטפות מבד. אפשר להשתמש בהם לאכסן כל דבר שרוצים ושצריך להיות מופרד מהבלאגן שבתיק-איפור, מסמכי רכב, דרכון וכרטיס טיסה-מה שבא.

עשיתי אותם זהים מבחוץ

אבל מבפנים הם שונים בביטנה. כאן המקום להגיד שתמיד משתלם שיהיה בד גברי בהישג יד לא משנה כמה אוהבים ורדים...

לתחיק יש בן שתפרתי לו קלמר-הצד החיצוני הוא ג'ינס ובפנים יש בד מנוקד בתכלת.

חשבתי שילד בן 9 כבר לא ירצה קישוטים על הקלמר אז השארתי אותו חף מקישקושים.

יש שתי בנות ותפרתי משהו אחר לכל אחת אבל הן בפרוש יכולות לשתף אז הרווח כפול...

לגדולה תפרתי מממ... ארגונית יצירה?משהו שמאגד בתוכו מחברת חלקה וצבעים. מובן שאפשר להוסיף לענין גם מדבקות או כל דבר אחר להכניס לתיק ולהשתמש באוטו או כשיושבין לחכות בתור או כשנוסעים לבקר את סבתא.

ככה הוא נראה סגור

מאד שמחתי שסוף סוף הישתמשתי בבד עם הפיות החמודות הללו (לכל בד יש יעוד-לכן הוא לפעמים מחכה הרבה זמן בארון אבל בסוף הוא מוצא את יעודו בצורה מושלמת...)

ככה זה נראה פתוח

ולקטנה שבמשפחה תפרתי סינר... מצאתי גזרה בגודל של ילדים בשיטוטי ברשת-קצת שיניתי את ההוראות.... אני כנראה לא יכולה אחרת.

צד אחד מג'ינס וצד שני אדום מנוקד לבן. גם פה הסרט שמשמש לרצועות חיכה בסבלנות הרבה זמן במגירה אבל היה פשוט מושלם פה-לא בטוחה שרואים טוב יש עליו תותים!

היו עוד דברים שלצערי לא היספקתי לצלם מפאת קוצר זמן-דברים ששלחתי לתחיק בלבד-מדבקות מתגהצות מתוך ספר שקניתי בניו יורק, סרטי תחרה וכפתורים וחותמות כמו זאת שבתוך התיק של הפייה.

תחיק התקשרה לספר לי שהחבילה היגיעה ביום האחרון של פורים ושהיתה שמחה גדולה מצד כולם על כך שכל אחד קיבל משהו רק שלו.שתדעו לכם שיותר מאשר לקבל מתנות אני אוהבת לתת אותם....

אני קבלתי שלל דברים נהדרים מלימור שאני לא מכירה אבל ריגשה אותי מאד. קבלתי ממנה פנקס מחטים וכרית סיכות עם אפליקציות נהדרות של ציפורים (אתם מאמינים שאין לי? לא פנקס מחטים ולא כרית סיכות???מקרה ברור של הסנדלר הולך יחף...) קבלתי תחרה שהיתה שייכת לסבתא שלה ושעשתה לי רעד ודפיקות לב והכול היה ארוז בתוך תיק מתוק להפליא.

מדוע לא יבוא פורים פעמיים בשבוע????

אי שם די מזמן קבלתי מחברה יקרה מתנה ליום ההולדת. לפי בקשתי היא קנתה לי בETSY ספר יפני שכולו תיקים. הרבה זמן פשוט ליטפתי אותו ופינטזתי  מה אני אתפור ממנו (אם עדיין לא הבנתם זאת הודאה בעובדה שקשה לי להחליט...) אבל בבית הזה יש אנשים שיודעים מה הם רוצים ואחרי הרבה דיפדוף הפיה היצביעה על תיק ואמרה "כזה!" 

אין ספק שהתיק הזה זוכה בתואר התיק שלקח לי הכי הרבה זמן להוציא לפועל. ברור לכם שאני לא קוראת יפנית? האמת שזה לא כל כך נחוץ כי כל דוגמה מלווה באיורים מאד ברורים (למי שיודע לתפור תיקים). התיק המקורי הוא די קטן אז כל הגזרה קודם כל הוגדלה ב50%.

אחר כך לקח לנו לא מעט זמן לבחור בדים-יש כמה והם צריכים להשתלב בהרמוניה..

שבת אחת גזרתי את כל החלקים וגהצתי פליזלין-כן לכולם...

התחלתי לתפור. בכל שלב שהתקדמתי גיליתי כל מיני דברים שאני צריכה לעשות ושלא מבינים מהאיורים. אז אי אפשר היה פשוט לתפור את הכול כי כל פעם הייתי צריכה לעצור ולתכנן משהו. כמו שקורה אצלי בדרך כלל ככל שהתקדמתי גם נוספו לתיק כל מיני פרטים שלא מופיעים בתיק המקורי ושהם תוספות שלי. למרבה הפליאה-לא פרמתי אפילו פעם אחת. אולי בגלל שהוא לקח כל כך הרבה זמן . אפילו לשכמותי זה היה חתיכת תרגיל בדחיית סיפוקים.

הצלחתי לסיים אותו ליום ההולדת של הפייה שהיתה מאד מבסוטית מהתוצאה וכבר חנכה אותו לתפקידו החדש-תיק בלט.

אז אחרי כל הקשקשת נראה לי שאפשר סוף כל סוף להראות במה מדובר -זהירות-צילמתי מכל זוית אפשרית.

מלפנים

ועכשיו לפרטים הקטנים-הרצועה כאן עשויה מחיבור של שתי חתיכות לא שוות ברוחבן כך שכשתופרים אותן ביחד נוצר האפקט שאתם רואים של צבע אחד שמקיף את הצבע השני. המונח האנגלית הוא faux piping.

כיס צהוב עם קפל. הבד המתוק עם הילדות הוא בד יפני שנקנה לפני המון זמן ושאני מאד אוהבת ולא מצאתי יותר כמוהו. קצת חבל שלא קניתי יותר מFQ.

כיס מרוכסן

כיס צדדי ,יש שניים אחד בבד הצהוב ואחד בבד הכחול המשובץ-בקבוק מים מינרלים קטן נכנס שם בנוחות.

לכיסי הצד יש קפל בקצה שמונע מהתיק להימרח לצדדים כשלובשים על הכתף . תופרים בסוף בסוף אחרי שהתיק גמור. הבטנה הפנימית חורגת החוצה בכוונה.

כפתור. הכפתור מתנה מתמרי ויש עליו תותים מתוקים

ככה התיק נראה מאחור

וכדי שתראו מקרוב מה זה...חלק מסרט מתוק שקבלתי מתמרי עם איורים של כל חודשי השנה. הפייה נולדה במרץ.

טאץ' אחרון בהחלט-

 התוית תפורה בתוך התיק. מה אמרה על זה הבלרינה? " COOL! העיקר שלא כתבת שם MOMMY MADE"

והנה הוא על הדוגמנית

נראה לי שהבנתם כבר שאני מאד מרוצה מהתיק ומאיך שהוא יצא.

פורים שמח!

אי שם בשלהי 2010 ארגנה יעל החלפת בבושקות בקומונת "צומת צבעים". לא היה לי רעיון ספציפי אבל היה המון זמן עד ההחלפה אז היה לי קל להרשם. אני אוהבת בבושקות (נכון נכון השם הוא מטריושקות אבל איכשהו בבושקות יותר מתאים... אולי בכלל מטפחת הראש?) אבל לא יצא לי עד היום לעשות שום דבר שכולל אותם. לבושתי גם אין לי במלאי הבדים אף בד שכולל אותם. להחלפה הגרלתי את עדנה שלא היכרתי ולכן הלכתי לרגל אצלה בבלוג. מהבלוג יצאתי בלי רעיון. לבלוג של עדנה קוראים  "עם הקפה הראשון..." ועדנה מתעסקת בסטיילינג-לדעתי זאת הסיבה שחשבתי על להכין לעדנה מטמן תה.

מטמן תה זאת לא מילה שנופלים עליה כל יום. היא תרגום של המושג  Tea cosey  .אני נתקלתי בה פעם ראשונה בסדרת הספרים האלמותית של טובה ינסן " עמק החיות המוזרות" סדרה שרוב האנשים כיום מכירים כ "המומינים". את הסדרה תרגם אריאל אופק (ז"ל) . בבושקות הסתדרו לי טוב עם תה, ארצות רחוקות וקרות, שכבות של לבוש וצעיפים... רגע אתם לא יודעים מה זה מטמן תה? אהה... למה לא אמרתם? מטמן תה הוא כיסוי שמולבש על קומקום התה ומיועד לשמור על חומו. מאד הגיוני לא? במיוחד אם גרים במקום קר. הצורה העגולה של הבבושקה מסתדרת מאד טוב עם הצורה העגולה של הקומקום. עדיין אבל לא הייתי בטוחה-בכל זאת זה רעיון יוצא דופן משהו. ואז פגשתי את עדנה במפגש קומונה. יצא לנו לדבר מעט ובאופן מאד מפתיע יצא לנו לדבר על מומינים. עדנה החזיקה כלי לבן מקרמיקה שקבלה בהחלפת אור מדיקלה. לי הכלי הזכיר פנס שלג..." מסביב לנר עמד ביתן זעיר בדמות חרוט סכר בנוי כדורי שלג. הכדורים היו שקופים וצבעם כתום- צהבהב..." ואמרתי את זה לעדנה מה שגרם לי להבין שעדנה מעריצת מומינים  לא פחות קטנה ממני....

נזקקתי לקצת ריגול אצל חברות בשביל הצבעים-בכל זאת זה הרי מביך לעשות למישהו מטמן תה ירוק רק כדי לגלות שהוא לא סובל את הצבע. נאמר שעדנה אוהבת גוונים רגועים, טון-על-טון, תחרה וסוף סוף הלכתי לבחור בדים. הגזרה תוכננה לבד ונמדדה על קומקום התה הפרטי שלי.

הנה היא כאן מחייכת כשהיא מחממת את הקומקום שלי