היבטחתי נכון?

האמת זה קרה במיקרה-חגית הלוא היא משחק מילים התלהבה מהתיק שהצגתי בפוסט הקודם ושאלה אם אוכל להסביר לה תוך התחשבות בזה שהיא מתחילה בתפירה (טוב כאילו נו...ראינו אותך כבר...)אז כתבתי לה הוראות ושירטטתי לה כמה שרטוטים ושלחתי לה. חגית התלהבה והשתמשה וגם הראתה מה יצא לה -הנה פה. אני מצד שני חשבתי שאם כבר כתבתי ושרטטתי הוראות אז אפשר לפרסם אותם פה לטובת הכלל. אז נכון זאת הדרכה די פשוטה-מצד שני פשוט זה ענין יחסי.

אז אם בא לכם לתפור תיק כזה

או להבדיל שקית כזאת (שאני תפרתי אותה לנעלי בלט של הבלרינה אבל אפשר לשים בה מה שרוצים וכמובן לתפור אותה בתור עטיפה מושקעת למתנה)

אז קדימה....

רשימת חומרים:

בד

שרוך

קישוטים (אם רוצים)

סיכות

דבק בד (לא חובה)

מכונת תפירה

מתחילים משני מלבני בד זהים בגודלם-אם רוצים שזה ישמש כתיק לילדון צריך להתחשב במידות שלו אם רק רוצים את זה כאריזה זה לא חשוב.מקפלים כל מלבן לפי הסימונים בתרשים מס' 1 ומגהצים לאורך כל הסימונים. הקיפול העליון צריך להיות פנימה לכיוון צד שמאל של הבד.

עכשיו יש מלבני בד מגוהצים שיש להם כבר צד עליון (זה שקיפלנו קיפול רחב) וצד תחתון-של הקיפול הצר.

אם רוצים לקשט את התיק/שקית זה הזמן....

מתחילים לתפור את החלק העליון-מקפלים את הצדדים  בקיפול כפול עד למקום שסימנו ותופרים.תרשים מס' 2.

תופרים את התעלה לשרוך-שמים לב שמשאירים תעלה מספיק רחבה להכניס את השרוך שלנו-בכל תעלה יכנס שרוך כפול! תרשים מספר 3..

עושים את זה במלבן הבד השני.

מניחים את שני המלבנים זה על זה-שמאל על שמאל-כלומר הצד היפה של הבד פונה אלינו.

אם רוצים רק שקית בד לאריזה תופרים מסביב לפי הסימון בתרשים מס 4.

אם רוצים שזה ישמש גם כתיק- לוקחים רצועת בד בערך ברוחב2.5 סמ  (אפשר להשתמש בסרט יפה) ויוצרים שתי  "אוזניים" בקצה התחתון של התיק –תרשים מס' 5.

שמים לב שהן מונחות אחת מול השניה וגם שוות בגודלן (הן לא צריכות לבלוט מהתיק יותר מאשר 6 סמ'. מקפלים אותם ומניחם מעליהם את מלבן הבד השני כך שהן תפוסות בן שני חלקי התיק.

תופרים מסביב להיקף של התיק –תרשים מס' 6.

משחילים שרוך, בעצם שניים. על מנת שהתיק יתכווץ יפה משחילים שרוך אחר מימין לשמאל ושרוך שני משמאל לימין תרשים מס 7. אם עושים רק שקית אין צורך להעביר את השרוך דרך ה"ווים" הקטנים שלמטה רק דרך התעלה. מקפידים שהאורך של השרוך משני הצדדים יהיה שווה.

סוגרים את השרוך-כמה אופציות-עושים קשר פשוט ו"קוברים" אותו בתעלה (מסובבים את השרוך כך שהקשר הוא בתוך התעלה ולא נראה מבחוץ)

אם זה לא שרוך עגול אלא שטוח כמובן שהכי נוח זה לחבר את הקצוות בתפירה.

אם השרוך גם עגול וגם עבה (ואת גם פרפקציוניסטית...)אפשר לעשות את זה

 ואיך עושים את זה? 

מסתכלים בתרשים מס' 8.....

מפגישים את שתי הקצוות של השרוך בצורה שטוחה-אחת מול השניה. (1) אפשר להצמיד אותן עם קצת דבק בד קודם, אני השתמשתי  ב fabric mod podge.

 מחברים את שני הקצוות בתפרים ידניים- עושים הרבה תפרים סביב סביב (2).

לוקחים פיסה קטנה של סרט אלכסון בצבע שמתאים לתיק וכורכים אותה מסביב למקום החיבור של שני קצות השרוכים-דואגים שבקצה החתוך החיצוני יהיה  קיפול קטן כך שהקצה של הסרט לא יהיה חשוף.(3) מחברים את הסרט לשרוך בתך נסתר קודם בקצה אחד-1, דרך הקיפול של הסרט-2,  ולצד השני של הסרט-3.

מכיון שזאת הפעם הראשונה שאני עושה כזה דבר אני אשמח מאד להערות והארות מצידכם. מובן שהכי ישמח זה שתראו מה יצא לכם.

תתחדשו!

פעם מזמן מזמן היה לי תכנון די מדוקדק של החיים שלי, לפחות ל 10 השנים הבאות מה שהיה נראה לי אז כבערך נצח. כמו שהרבה פעמים קורה בחיים באה המציאות וטפחה על פני באופן די פתאומי. לזכותי יאמר שעשיתי את כל מה שתכננתי בהתחשב בעיכוב שנכפה עלי וגם ציינתי לעצמי שתכנונים לחוד ומציאות לחוד. מאז זרמו הרבה מאד מים בנהרות העולם אבל דווקא עכשיו לפני פסח קיבלתי (שוב) תזכורת כואבת לעניני מציאות ותכנונים. בואו נאמר שמרפי עבד שעות נוספות על המיקרה שלי בשבועות האחרונים-בין יתר התעלולים שלו (שלא את כולם אני יכולה לפרט) הוא למשל העובדה שאני והצוות שלי עבדנו שלושה שבועות רצוף (כלומר שני סופי שבוע וערב פסח...) התברר לי שסדר פסח יצטרך להיות אצלי (זה היתברר ביום חמישי בחצות...) ושבחג הזה לא תמיד תהיה לי את זכות הבחירה עם מי להיות ומה לעשות. בקיצור בפסח הזה פיסית עוד לא יצאתי מבית עבדים.... מזל שאת הנפש קשה יותר לכלוא. מכיון שהמציאות השתלטה עלי זה גרם לכך שתכנוני היצירה שלי גם עברו שינויים קלים ולכן מה שאני מראה כאן היה אמור להיסתיים כבר מזמן והיסתיים רק הבוקר.

בינואר נולדה לחבר מאד מאד טוב שלנו תינוקת חדשה. בערך חודש אחר כך הוא ביקר בארץ. אני לא היספקתי להכין שום דבר בעיקר כי קשה היה לי להחליט מה להכין ולכן ענין המתנה נידחה עד שהתגבשה הידיעה מה להכין.

לתינוקת החדשה הכנתי קובית תגיות וכדור בד. זאת הפעם הראשונה שאני תופרת את הכדור הזה-היה הרבה יותר קל ממה שחשבתי וציפיתי (המציאות לפעמים יותר טובה מהתיכנון) ואני מקווה שהיא תאהב את הדברים.

הכדור יצא קצת אבטיחי-גם בצבעים וגם בצורה אבל אני מאד אוהבת אותו.

לקוביה יש תגיות לכל מיני סרטים שיהיה לתינוקת מענין למשש.

לתינוקת יש אחות "גדולה" ממנה בשנה וחצי מה שאומר שגם היא ילדה קטנה. פה היסתבר לי שכבר אין לי כל כך מושג מה מכינים לילדה בגיל כזה-כל הרעיונות שהיו לי נראו לי מתאימים או לילדים יותר קטנים או יותר גדולים ובסוף הלכתי לבקש עצות מהמומחים...הווה אומר כאלה שיש להם ילדים בגיל הזה. הכי מצא חן בעיני מה שאמרה לי שוקפוק (מנהלת פורום ליבוד וטקסטיל). היא ספרה שמה שהבת שלה הכי אוהבת זה את התיק הקטן שהיא תפרה לה. התיק הוא בעצם שקית בד שמתכווצת בשני שרוכים והיא מספיק קטנה ופשוטה שגם ילדה קטנה תוכל לקחת איתה. מובן שאני לא יכולה לתפור "סתם" שקית בד אז קישטתי את השקית באפליקציה נחמדה.,תודה שוקפוק.

ככה הוא נראה פתוח ושטוח

הנה הבית מקרוב

והעץ עם הינשוף

את השרוכים לא רציתי לקשור-במקום זה תפרתי אותם ביחד קצה לקצה ואז הסתרתי רת החיבור עם חתיכת סרט אלכסון. אחר כך "קברתי" את החיבור בתוך מסילת הבד אבל כאן הוא בחוץ כדי שאפשר יהיה לראות. תראו גם את הסרט היפה שדרכו עובר השרוך-הוא מהסידקית של אלי ברחובות ויש לו עוד המון סרטים חדשים ושווים...

וככה הוא נראה אם מכניסים לתןכן את הכדור והקוביה ומתכוננים לצאת לדרך.

מחר (בלי נדר...) הדברים יעטפו וישלחו מעבר לים.

שיהיה לכולנו חג חירות אביבי ושמח!

מה בן בלט לקראפט? אם היינו באנגלית אז הדבר הכי פשוט היה להגיד ש-C  (לקראפט) בא אחרי-B (לבלט) אבל אנחנו בשפת התנך אז זה לא עובד. הקשר בן בלט לקראפט נוצר כשהבלרינה היכריזה שהיא צריכה נעלי פוינט חדשות. למי מיכם שלא מתמצא אלה הנעליים הללו שבעזרתן ניתן לעמוד על הקצה של הבוהן לטופף בקלילות על הבמה וגם לחייך תוך כדי...

מסתבר שהנעליים שלה התרחבו לא מחזיקות את הרגל ויש צורך לרכוש אחרות.  עד פה מה חדש? אביזרי ריקוד זה משהו שנקנה אצלנו בערך פעם בשבוע-לא מתרגשים מזה. אבל הנה הקטאץ'-הרגל של הבלרינה כבר לא גדלה לכן אפשר (וצריך) לקנות נעל שמתאימה בדיוק בדיוק. לבלרינה יש רגל קטנה בממוצע ומאד מאד מאד צרה. ביקור לחנות המקומית העלה חרס ויצאנו משם עם הזמנה למספר ורוחב שלא מחזיקים בדרך כלל. כשהנעל היגיעה (עבר שבוע...) התברר שהיא אמנם מחזיקה טוב את העקב אבל אצבע אחת מטפסת על השניה-אסור. פה התחיל מסע שיטוטים של הבלרינה ברחבי האינטרנט שבמהלכו כמעט והשתכנעתי שהדרך היחידה למצוא לה נעלי פוינט תהיה להזמין אותם ישירות מרוסיה....בסופו של דבר מצאנו נעליים שהתאימו והבלרינה נרגעה. אני לעומת זאת נלחצתי.

נלחצתי כי נזכרתי שעכשיו מגיע הקטע של הקראפט. נעלי פוינט צריכות להתאים לרגל של הרקדן. זה אומר שהגומי שמחזיק את הקרסול והסרטים שנכרכים סביב הרגל לא באים תפורים לנעל. בשביל זה כדאי שתהיה זמינה לך מישהי שיודעת להחזיק חוט ומחט ורצוי גם שיודעת איך להשתמש בהם.

כן כן הבנתם נכון צריך לתפור אותם, ביד, לאט ובסבלנות. הרבה מדידות-גדול מידי, צפוף מידי, זה מצוין. עכשיו תופרים ומתפללים ואחרי שתופרים את התפר האחרון זה עדיין יהיה מצוין.אז איך עושים את זה? תאמינו או לא צילמתי...

תסלחו לי שלא צילמתי את השלבים עם הסיכות-ריחמתי על הבלרינה.

שלב ראשון-מחברים את רצועת הגומי שמקיפה את הקרסול, מוודאים שנוח לבלרינה, מחזיק טוב ולא עוצר את זרימת הדם.

תופרים את הגומי מאחור מתחת לפס העליון של הנעל. נזהרים לתפור רק את הבטנה לא יוצאים לצד החיצוני של הנעל-הצד היפה והמבריק אלא נשארים בבטנת הכותנה.

השלב הבא הוא לקפל את החלק האחורי של הנעל ככה שנוצר משולש.

הקודקוד של המשולש הוא הקצה שמסמן את התחלת תפירת הסרטים. כמובן שלפני שתופרים אותם צריך לעשות להם סיומת שהם לא יפרמו. יש כאלה ששורפים (לא אני!) אני הפעם השתמשתי בשירותיה של מכונת התפירה שלי לצורך הסיומת, לצערי זה השלב היחידי שאפשר להשתמש בה...

מחברים את הסרטים שוב תוך כדי שמקפידים לתפור אותם רק לצד של הביטנה.

זאת הנעל הישנה לא להבהל-היה יותר פשוט להדגים עליה...

כשלא משתמשים בנעליים הן מבלות בתוך הנרתיק שלהן בצורה כזאת-כדי שהן לא תאבדנה את הצורה שלהן וגם הסרטים ישמרו.

זה הזמן  שבו הבלרינה נזכרת שבעצם לנעלי הפוינט אין נרתיק מתאים. זה הזמן לבקש מאמא להשלים את מה שהיא תפרה בתחילת השנה לנעליים ולבגדים ולתפור עוד נרתיק הפעם לנעלי הפוינט.

ככה זה נראה ביחד.

כדי לא להתבלבל על הנרתיק הוחתם המשפט האלמותי MAKE A POINTE .

מן משחק מילים כזה...נו אני צריכה גם להנות לא?????

GOT THE POINT?