לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



כינוי: 

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2017    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
2627282930  

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

מהדורה מוגבלת


 

 

"מכירים את הסיפור על האיש שאחרי שמצא כפתור, תפר חליפה לכפתור? כך היה גם עם גוסטב. קודם היה לו צופר, ואז נדנד לאבא שלו עד שקנה לו אופנוע"(אמיל והתאומים, אריך קסטנר).

חוץ מהעובדה שאריך קסטנר היה ועודנו אחד מהסופרים האהובים עלי נזכרתי בציטוט הזה כי תהליך היצירה של ספרון הבד שתפרתי היה מאד דומה הוא אבל לא התחיל בכפתור אלא בבית... אחר הצהריים מהביל אחד שיחקתי עם המסרגה ומה שיצא לי הוא בית-לבן עם גג אדום כזה כמו שהילדים מציירים. לא היה לי מושג מה יצא ממנו אבל חשבתי שהוא יהיה יפה עם גדר שעשויה מחתיכת תחרה. בביקור הבא שלי בחנות הסידקית המקומית שאלתי את המוכר אם יש לו במקרה כל מיני שאריות. בתשובה קבלתי שקית ניילון מלאה והתחלתי לשלוף אוצרות-סרט תחרה, ועוד אחד, ועוד סרט צבעוני. שאלתי כמה? אמרו לי כמה את רוצה לתת? הצעתי 10 שקלים ולקחו ממני 8. עסקה שווה לכל הדעות.

 מכאן כבר הכול התגלגל-סרט התחרה הצטרף לבית

 

 וסרט אחר הפך לשני פרפרים צבעוניים...

 

כל המרקמים האלו מצאו חן בעיני ומכאן ועד ההחלטה שמה שאעשה הוא ספרון תחושות לתינוק כבר היתה קצרה.

הכול נתפר על רקע של ג'ינס ונוספו עוד כמה תמונות קטנות-בלונים עשויים לבד,

 

 עציץ עם פרח סאטן (העציץ עצמו עשוי מסרט עיטור רקום והגבעול הוא סרט אלכסון)

 

 יש גם פיטריה חמודה ששוכנת לה בין שני סלעי פליז

 

 ושמש צהובה שגם נסרגה וגם נרקמה על הדף.

 

 על דף השער כדי שאף אחד לא יתבלבל עשיתי אפליקציה עם שם המקבל.

 

 הסיומת היא בסרט אלכסון שמקיף את הכול (ותפרתי בשיטה הישנה של צד אחד במכונה והשני ביד...).

 

מה שמאד אהבתי כאן הוא שבניגוד לעבודות אחרות שבהן עד שלא מגיעים לסוף לא מרגישים את תחושת הסיפוק הזאת של וואי-יצא יפה! אני אוהבת! יש ! כאן כל "עמוד" כזה היה מין סוף קטן ועשה לי המון חשק לעבור לעמוד הבא. מזל שמראש החלטתי כמה עמודים יהיו אחרת בטח הייתי ממציאה עוד כמה עמודים כאלה.

 

מענין-בסעיף של יום אחד אכתוב ספר-זה ילקח בחשבון?

 

נכתב על ידי , 3/8/2009 00:04   בקטגוריות אפליקציות, בדים, מכונת תפירה, תינוקות, מתנות, תפירה  
25 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פחד זה לא תמיד דבר רע...


אם אי פעם ארצה לכתוב את " רשימת מאפייני היוצרת באשר היא.." לא נראה לי שיהיה לי קל במיוחד. בסופו של דבר  כל אחת (ואחד, ואחד, בסדר!) רוצה לחשוב שהיא מיוחדת במינה. אני חושבת אבל שעל דבר אחד יסכימו כולם-אנשים שיוצרים הם אנשים עם יצר נתינה מפותח. הם מוכנים לשתף, ללמד, לפרגן, להסביר לתת במתנה...פורום אמנות שימושית בYNET מארגן מידי שנה מבצע שבו הוא אוסף מתנות מסוגים שונים שניתנות בארוע נופש למשפחות ילדים חולי סרטן שמתקיים מידי שנה בסוכות. השנה המבצע "זלג" גם לפורומים אחרים כך שעוד אנשים זכו להשתתף במבצע היפה הזה. השנה הוחלט על מתנות אחידות תיקים בגודל של 25X30 סמ מכל חומר שהוא .אפשר היה גם לרכוש תיק במחיר סמלי ולקשט אותו בעבודת יד. החלטתי שאני אתפור תיק. מובן שלא היה לי מושג איך עושים את זה מסיבה כלשהיא יש לי פחד תיקים. לא מוצאת את ידי ורגלי בשלל ההדרכות המקשיחים והדוגמאות. אבל מה שאני הכי לא  מוכנה זה לא להיות המילה שלי-אז אם אמרתי זה יקרה...

מידות כבר היו לי (מזל שמשהו הוגדר מראש!) כל השאר כאמור פתוח. אחרי שכל סטוק הבדים יצא החוצה ונערך דיון סוער בהשתתפות הבלרינה (" אל תקחי את זה זה זקן!") והפיה ("מותר לי גם לתפור תיק?") נבחרה הקומבינה של גינס כחול ובטנת ורוד ירוק מפוספסת.   לא אלאה אתכם בפרטים. זה לקח לי  כל השבת-לא כי זה כל כך מסובך פשוט כי שלב התיכנון ושלב הביצוע היו מעורבבים היטב זה בזה.

בסוף זה מה שיצא:

תיק מרובע עם שתי ידיות מדוגמות, כיסים פנימיים ושרוך למפתחות,

 

כיס לטלפון נייד (לא כל כך רואים אבל הוא עם נפח!)

 

פרח אחד חמוד לקישוט

ותראו איזה יופי הפיה מדגמנת אותו

 

אני חושבת שמזמן לא הייתי כל כך מרוצה ממשהו שעשיתי והעובדה שהוא נשלח אתמול וישמש למטרה טובה הוא התגמול הכי כיפי.

אה.. הלך התירוץ של פחד תיקים....

 

נכתב על ידי , 20/7/2009 20:48   בקטגוריות אתגרים, בדים, מתנות, תיק תפור, תפירה  
17 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



ספרים רבותי ספרים


 

 

כן, נכון, אני יודעת, שבוע הספר עבר מזמן. השנה אני גם לא השתתפתי בו-הגבר והבנות רכשו להם ערימה מכובדת ואני אפילו לא הצטרפתי יען כי מצפוני לא הרשה לי להוסיף עוד ספרים לערימה המתגבהת והולכת של ספרים שיש פה ואני לא מגיעה לקרוא. עוד סיבה שבגללה לא קניתי עוד ספרים היא שעוד מעט אני אגור בספריה , ונכון שזאת הפנטזיה שלי אבל בכל זאת... תאמינו או לא התחלתי למכור חלק מהספרים כדי לפנות מקום- הגבר די הזדעזע ממני  אבל אין ברירה אנחנו קונים ספרים יותר ממה שאנחנו קונים בתים.

לזה אבל לפחות בעולם הגדול מצאו פתרון. ספר אלקטרוני או בגרסת האמזון- KINDLE.

זה בעצם סוג של מחשב קטן עם מסך די גדול בגודל של דף ספר בערך שמאפשר לך לקרוא ספרים עליו. היתרונות הם כמובן עצומים-חיסכון גדול בניר, במקום ובמשקל. אפשר להטעין עליו מספר לא מבוטל של גרסאות אלקטרוניות לספרים ובעצם להסתובב בתיק עם ספריה שלמה..(.בנתיים לא קיים בעברית אולי בקרוב) אבל אפשר לסמוך על החברה הכי טובה שלי (ששוכנת ב15 שנים האחרונות רחוק מידי ממני) שתקנה לעצמה אחד כזה (תולעים הם חברות של תולעים אחרות...).

 כמו כל גדג'ט חדש שיוצא מייד מתלווים אליו אקססוריז וככה החלה גם תעשיית ה KINDLE CASE. אם תעשו חיפוש בETSY תמצאו שלל נרתיקים ממבחר בדי מעצבים.  במקור הבטחתי לחברה שלי שאני אתפור לה נרתיק סתם. אבל אז היא רכשה לעצמה KINDLE ובקשה שאתפור לו נרתיק. נו זה כבר היה רציני... נדרש מחקר מעמיק בנושא גזרות (כבר יש הוראות ברשת) בדים וכדומה. ביו לבין קבלתי ערימה של בדים מאטסי ושאלתי אותה מה נראה לה. היא הצביעה על משהו מסוים שהיה מבחינתי כל כך מפתיע שהייתי חייבת לשלוח לה תמונה של כל הבד כדי לודא שהיא בטוחה.

ככה זה נראה (וסליחה על הקמטים זה צולם בחופזה בשביל להשלח אליה)

 

התגובה שלה:" " Its Wacky! But I love it

ובתרגום חופשי-פסיכי לגמרי אבל מתה על זה.

התישבתי לתפור. חישבתי חישבתי חישבתי מדדתי גזרתי תפרתי וגיליתי לתדהמתי שיצא קטן מידי! לקח לי כמה דקות להבין שלא לקחתי בחשבון את הסנטימטרים שהבוקסינג יגנוב לי(ככה קוראים לפינות שיוצרים כדי שלנרתיק יהיה נפח). אחרי שכמעט בכיתי הסתכלתי על מה שיצא לי ושאלתי את הבלרינה: " תגידי אם אני יעשה לזה רצועה את תלכי עם זה כתיק ?" מובן שסבכתי את עצמי קשות כי באותה שנייה היא קבעה עם חברות לסרט והחליטה שכבר עכשיו היא צריכה להתחדש איתו...נתפרה רצועה והיא יצאה איתו ככה עם סיכת ביטחון במקום כפתור.

ככה הוא יצא (אחרי שתפרנו כפתור  כמובן)

 

וככה הוא פתוח הבטנה חלקה כדי לאזן את הבד המאד עמוס.

 

 

 

 

מובן שלא יכולתי לסבול את גודל הטעות וגודל הבושה ומיד ישבתי לתפור עוד נרתיק. התפללתי שיהיה מספיק בד-היה בדיוק. מסקנה-כנראה שכיש כוונות טובות מישהו שומר עליך...

אז ככה הוא נראה כשהוא סגור

 

 

וככה כשיש בפנים ספר אמיתי .

 

 

חוץ מזה סתם ככה על הדרך החברה שלי הודיעה שהיא עוברת למקום עבודה חדש (וחשוב) אז זה כבר הפך להיות קצת יותר מסתם משהו ורציתי לצרף כרטיס לכבוד המאורע.

ומה יותר מתאים מספרים? תפרתי ספרונים קטנים מלבד ודפים של ספר ישן ותליתי אותם על כרטיס שקושט מפרח שנעשה גם הוא מהדפים של אותו ספר.

צלמתי אותו על חלק מהערימה שמחכה לי שאקרא אותה...

 

 

זה תקריב על אחד הספרונים-מודבקות עליהם אותיות צבועות באקריל (גרנג'בורדים של טים הולץ) שמרכיבות את המילה READ.

 

 

 

ומבפנים עדיין באותו ענין

 

 

שלחתי. התפללתי שיגיע מהר בזמן האחרון היו לנו כמה תקלות דואר מרגיזות. אתמול היגיע והתבשרתי שאוהבים אותו (יש!) ושהוא הולך להיות קנאת החבר'ה (על זה אני עוד צריכה לקבל דיווחים..)

קראתם משהו טוב לאחרונה?

 

 

משהו קטן אחרון ולא קשור-היתה בעיה כללית בישראבלוג עם עדכונים אז אם אתם רשומים וקבלתם עדכון אני אשמח שתשאירו תגובה כדי שאדע מה המצב.

נכתב על ידי , 11/7/2009 11:25   בקטגוריות בדים, כרטיסים, מתנות, תפירה  
19 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



  
דפים:  
93,189
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , תחביבים , עבודות יצירה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לדנ"א אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על דנ"א ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)