ימי הולדת הם ארועים במחלוקת. מצד אחד אלה המותחים את החגיגה על פני חודש שלם וממצים כל אספקט אפשרי, מצד שני אלה הנושמים לרווחה כשעבר התאריך ולמחרת היום כבר מכחישים שאי פעם היתה להם יום הולדת. אני מוכנה לקבל את שתי האסכולות כל עוד יש לי תרוץ להכין משהו עבודת יד. ליום ההולדת האחרון שהוזמנתי לא היה לי מספיק זמן לדברים גדולים אז הלכתי על חצי חצי-מתנה עשויה ביד ומשהו קנוי גם כן.

מכאן אני נותנת לתמונות לדבר

תפרתי נרתיק מעטפה (אפשר להשתמש כתיק למסמכים כשנוסעים לחו"ל, תיק ערב ואפילו לארוז בפנים לבנים וגרביים...)

מבחוץ צבעוני

מבפנים-עולמות רחוקים

אתם מצליחים לזהות? הנה מקרוב יותר...

פאריז... התוית שמציצה פה הכילה הוראות הפעלה ושימוש.

כרטיס ברכה במעטפה עשויה מדף ספר ישן (ההדרכה למעטפה  כאן)

ככה המעטפה נסגרה (המדבקות המהממות מפה)

הספר נעטף

ואז עטפתי את הכל ביחד

אני לא יודעת מה איתכם אבל אני ללא ספק הרבה יותר נהנית לתת מתנות מלקבל אותם. 

אוי כמה זמן שלא נכנסתי לפה..... מתוודה שחלק ניכר מהזמן בכלל לא חשבתי להכנס לכאן, כל כך הרבה דברים אחרים העסיקו אותי (אותנו) ולעומתם בלוג ויצירה לא נראו מספיק חשובים...
היתה מלחמה, ונכון שהחיילת הפרטית שלי היתה כל יום בבית אבל כל כך הרבה מהחברים שלה היו שם בתוך עזה שזה היה קשה  לכולנו. אני לא יודעת מה איתכם אבל המוזה שלי ברחה בשנייה שהתחלתי לבכות כל יום מול הטלויזיה.

אחר כך היה ניתוח שבעיקבותיו הרגל של החיילת נראית ככה...

פסגת הטכנולוגיה האורטופדית....

לי אישית היתה שנה מאד מאד מורכבת ובניגוד להרגלי אפילו ישבתי לסכם לעצמי מה היה שם ומה אני רוצה לשנה הבאה.

ישבתי וכתבתי.

אבל עכשיו כששנה חדשה אוטוטו כאן ויש מחשבות חדשות ותוכניות חדשות ואיחולים שבתי לכאן.

שבתי להראות "שנות טובות" שהכנתי-כי החלטתי שבא לי לשלוח בדואר כמו פעם. מי יודע אולי גם ישלחו לי. יצאו לי שלושה דגמים שונים ופשוט הכנתי כמה מכל דגם.

תפוחים...

עננים...

דגלונים...

ואז כשרציתי לשלוח אותם בדואר הסתבר שהן לא נכנסות למעטפות הסטנדרטיות שיש לי בבית. אחרי דקה של פאניקה קלה נזכרתי שפעם נהגתי להכין מעטפות לבד, בדיוק בגלל שתמיד הכנתי כרטיסים בכל מיני גדלים מוזרים ואף פעם לא היתה מעטפה שהתאימה להם.

אז צילמתי לכם הדרכה.

 איך להכין בעצמכם מעטפות מגניבות שכולם יאהבו והן לוקחות בדיוק ...חמש דקות עבודה .

אז מה צריכים?

משטח עבודה, את הכרטיסים שלכם, מגוון של מגזינים (אבל גם כל סוג אחר של דפים יתאימו-דפים חלקים, דפי גזרות ישנים של בורדה, עיתונים בשפה מגניבה...) סרגל, עיפרון , מספריים ודבק.

לצורך ההדרכה צילמתי את השלבים על דף A4 שכל צד שלו הוא בצבע אחר, פשוט כי יותר ברור לראות עליו.

מניחים את הכרטיס בתחתית הנייר

מציירים מסביבו מסגרת שגדולה ממנו בכמה מילימטרים בכל צד.

ככה זה נראה בלי הכרטיס

גוזרים את פסי הנייר בצדדים

מקפלים את החלק העליון של הנייר כך שהוא שוב באותו רוחב.

מורחים דבק על הקיפולים הצידיים,מקפלים את החלק התחתון על העליון ומהדקים!

גוזרים את שארית הקיפול שבולטת מעבר לקו.

אפשר להשאיר את המעטפה ככה ואפשר גם לשפץ קצת את הלשונית שלה-אני חתכתי באלכסון, אפשר לעגל, ומי יש לה פאנץ מעניין בהחלט יכולה להשתמש  בו כאן.

יש לכם מעטפה מוכנה!

הנה שתיים נוספות שהכנתי מתוך מגזינים

מה עושים עכשיו?

 כותבים ברכה בתוך הכרטיס שלכם ומכניסים למעטפה...

יש כמה אפשרויות לסגירה

פה השתמשתי במדבקה (מתוך המדבקות היפיפיות של יעל יניב)

כאן התאים לי להשתמש בוואשי טייפ

ופה פשוט הדבקתי את הלשונית בדבק כי הדף שממנו הכנתי את המעטפה מגניב כפי שהוא,

 למי שתוהה-בהחלט אפשר להשתמש במעטפות כאלה גם למשלוח בדואר!

מה שצריך להקפיד הוא שהכתובת כתובה מספיק ברור ולכן אם אתם משתמשים בדף שהוא ממגזין יכול להיות שתצטרכו להדביק מדבקה לבנה ועליה לכתוב את הכתובת. לחילופין אפשר לבחור דף שיש בו מראש קטע לבן או בצבע אחיד כמו במעטפה בכחולה. מומלץ לכתוב את הכתובת בצורה בולטת.

שתהיה השנה הבאה שנה מופלאה.

נפתח בוידוי-אני מאד אוהבת ימי הולדת. של אחרים. לשמח אנשים אחרים נראה לי הרבה יותר נחמד  ואפשר לעשות את זה המון פעמים בניגוד ליום ההולדת הפרטי שהוא רק פעם בשנה. בכלל ימי הולדת הם די issue. יש המתעלמים מהם לחלוטין, יש המארגנים לעצמם חגיגה מתמשכת בכל שנה מחדש וכמובן כל גווני הביניים. אני מעידה על עצמי שהייתי פעם אחת בכל קצה של העסק עם נטייה חזקה להתעלמות מהתאריך ושחרור נשימה עמוקה יום אחרי. עבר.

כמו שאני אוהבת לתת מתנות לאחרים כך אני גרועה כשזה נוגע למתנות לעצמי-לא עושה רשימת משאלות, לא מבקשת בקשות ומופתעת כשאנשים זוכרים ומביאים לי מתנה. משנה לשנה זה גם נהייה יותר מסובך-ילדים הרי תמיד רוצים מהכל והרבה וככל שמתקדמים בשנים מצד אחד צוברים חפצים ומצד שני-זה לא מה שבאמת גורם לנו להיות מאושרים...

כי מה בסך הכל צריך הבנאדם?מקום משל עצמו וכוס תה להרגע איתה...

ובמחשבה הזאת הלכתי להכין מתנה לאשה אחת יקרה ואהובה מאד.

בית קטן על גבעה מוקף עצים...

שביל מתפתל, פרחים מסביב....

בקטן כמו שהיא אוהבת.

בספל תה.

ממעוף הציפור

הכל כלול....

צורף כרטיס כמובן, עם איחולים שיתאימו לגודל המעמד.

יום הולדת שמח אהובה! תמשיכי להיות המגדלור שאת כדי שנגיע כולנו לחוף מבטחים.