אוטוטו מסתיימת השנה אבל הפוסט הזה עדיין על נובמבר. למה? כי שם אני חוגגת יומולדת (מלא שנים תודה ששאלתם) ואני חוגגת אותו לא לבד אלא בחברה משובחת. כל שנה אנחנו מחליפים מתנות יומולדת משני צידי האוקינוס . אני תמיד מכינה (אלא אם מבקשים אחרת...) ואתם יכולים להזכר במה הכנתי בשנים קודמות (פה וגם פה)
הפעם כל הצדדים היו קצת חסרי מוזה... החלטנו שאולי השנה נוותר. בכל זאת אנחנו ילדים גדולים ואם אנחנו לא יכולים לחשוב על משהו שממש בא לנו אז הכל בסדר. ואז אני נזכרתי בזה
וביקשתי שישלחו לי. ואז מעבר לוקינוס נזכרו בתיק הוינטאג שתפרתי לחיילת לפני שנה וביקשו משהו דומה . איכשהו יצא שזכרתי את כל מה שגרם לי לדפיקות לב בפעם הקודמת שהכנתי ארנק כזה והצלחתי לישם את הכל. התוצאה היתה שזה נתפר בזריזות שיא ובלי אף תקלה . עפתי על עצמי...
תמונות להוכחה
חזרתי על הטריק של חיבור השרשרת בסרט במקום בטבעת
וקצת סטיילינג
עכשיו ככה-לחבילה שנשלחה אלי לקח קצת למעלה מחודש להגיע אלי. זה כמובן מפני שאת רוב הטיפול בה עשה דואר ישראל הידוע יותר בשמו החילזון הלאומי (האמת שזה עלבון לחלזונות שהם יצורים חביבים בסך הכל).
החבילה שאני שלחתי היגיעה לאחר שבועיים.
שתי החבילות היגיעו בדיוק באותו יום וזאת כנראה הוכחה לאיזה כוח קוסמי יש לאהבה וחברות.
ימי הולדת הם ארועים במחלוקת. מצד אחד אלה המותחים את החגיגה על פני חודש שלם וממצים כל אספקט אפשרי, מצד שני אלה הנושמים לרווחה כשעבר התאריך ולמחרת היום כבר מכחישים שאי פעם היתה להם יום הולדת. אני מוכנה לקבל את שתי האסכולות כל עוד יש לי תרוץ להכין משהו עבודת יד. ליום ההולדת האחרון שהוזמנתי לא היה לי מספיק זמן לדברים גדולים אז הלכתי על חצי חצי-מתנה עשויה ביד ומשהו קנוי גם כן.
מכאן אני נותנת לתמונות לדבר
תפרתי נרתיק מעטפה (אפשר להשתמש כתיק למסמכים כשנוסעים לחו"ל, תיק ערב ואפילו לארוז בפנים לבנים וגרביים...)
מבחוץ צבעוני
מבפנים-עולמות רחוקים
אתם מצליחים לזהות? הנה מקרוב יותר...
פאריז... התוית שמציצה פה הכילה הוראות הפעלה ושימוש.
כרטיס ברכה במעטפה עשויה מדף ספר ישן (ההדרכה למעטפה כאן)
נפתח בוידוי-אני מאד אוהבת ימי הולדת. של אחרים. לשמח אנשים אחרים נראה לי הרבה יותר נחמד ואפשר לעשות את זה המון פעמים בניגוד ליום ההולדת הפרטי שהוא רק פעם בשנה. בכלל ימי הולדת הם די issue. יש המתעלמים מהם לחלוטין, יש המארגנים לעצמם חגיגה מתמשכת בכל שנה מחדש וכמובן כל גווני הביניים. אני מעידה על עצמי שהייתי פעם אחת בכל קצה של העסק עם נטייה חזקה להתעלמות מהתאריך ושחרור נשימה עמוקה יום אחרי. עבר.
כמו שאני אוהבת לתת מתנות לאחרים כך אני גרועה כשזה נוגע למתנות לעצמי-לא עושה רשימת משאלות, לא מבקשת בקשות ומופתעת כשאנשים זוכרים ומביאים לי מתנה. משנה לשנה זה גם נהייה יותר מסובך-ילדים הרי תמיד רוצים מהכל והרבה וככל שמתקדמים בשנים מצד אחד צוברים חפצים ומצד שני-זה לא מה שבאמת גורם לנו להיות מאושרים...
כי מה בסך הכל צריך הבנאדם?מקום משל עצמו וכוס תה להרגע איתה...
ובמחשבה הזאת הלכתי להכין מתנה לאשה אחת יקרה ואהובה מאד.
בית קטן על גבעה מוקף עצים...
שביל מתפתל, פרחים מסביב....
בקטן כמו שהיא אוהבת.
בספל תה.
ממעוף הציפור
הכל כלול....
צורף כרטיס כמובן, עם איחולים שיתאימו לגודל המעמד.
יום הולדת שמח אהובה! תמשיכי להיות המגדלור שאת כדי שנגיע כולנו לחוף מבטחים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
