מיקה נולדה לפני חודש. אני לא מכירה את מיקה וגם לא את ההורים שלה-אני מכירה את סבתא של מיקה שמיקה היא הנכדה הראשונה שלה. סבתא של מיקה סיפרה לי בכל פעם כמה זה קשה-כמה היה קשה להרות את מיקה וכמה אמא שלה הירגישה רע כל הזמן וכמה היא דואגת. כשמיקה נולדה סבתא שלה כמובן הימשיכה לדאוג וגם ההורים שלה היצטרפו....

אני חושבת שכשמכינים משהו עבודת יד לתינוק קטן (במקרה הזה לתינוקת) ומשקיעים בזה מחשבה ואהבה ,האהבה הזאת תצטרף לאהבה שעוטפת את התינוק ותשמור עליו. עוד קצת.עוד הגנה בעולם החדש שהיא היגיעה אליו.

הכנתי למיקה שני צעצועים רכים תפורים.

קובית תגיות -אין ורוד..., בחירת בדים לא שיגרתית עבורי אבל אני אוהבת את התוצאה.

וציפור מתוקה.

והם היגיעו בתוך שקית בד עם השם של מיקה .

יש תגית שמציינת שהכול עבודת יד.

סבתא של מיקה מאד מאד שמחה ואני מקווה שגם מיקה תשמח כשהיא קצת תגדל.

ברוכה הבאה מיקה. Life Is Beautiful.

בקומונת "צומת צבעים" התארגן ספר שמן בנושא צלליות.  ספר שמן הוא בעצם תרגום מהמושג הלועזי שנקרא "chunky book" –מה פרוש? בוחרים נושא כלשהו וכל אחד או אחת יוצרים דף לספר על פי אותו נושא. הספר שמתקבל משמין משתי סיבות-מספר הדפים, והעובדה שכל דף הוא שמן בגלל שלל הקישוטים והעיטורים שמרכיבים אותו. תגגלו "chunky book" ותראו מה יקרה...

אין לי ספר שמן ומאד מצא חן בעיני גם ההזדמנות לעבוד קצת בנייר וגם שבסוף יהיה לי ספר כזה מדליק אז נרשמתי.

מכשלה ראשונה-אין לי שום רעיון...

מכשלה שנייה-צריך להכין את אותו הדף 12 פעמים (כמספר המשתתפות).

מכשלה שלישית-את הדפים צריך להביא למפגש הקומונה שמתקיים מספר ימים אחרי שאני אחזור מחו"ל מה שאומר שאני צריכה לסיים הכול לפני הנסיעה.

אמאל'ה מה עכשיו?

שקלתי לבטל. באמת ששקלתי. רק הבושה מנעה ממני והידיעה שבטח יש בנות שכבר סיימו וזה מה זה לא פייר. אז המשכתי לחפש לי צלליות והשראה ונושאים וכמעט התיאשתי כבר.

עד שנתקלתי בצללית הזאת

בינגו! גם שחור לבן גם ספרים ומילים ואותיות-הכול היתאים לי ומי שמכיר אותי יכול עכשיו להנהן ולצחוק.

ואז התחילה מלכת העשיה-מה להגיד לכם, לא היה לי מושג שזה יקח כל כך הרבה זמן. מקצת לקרוא ברשת הבנתי כבר שעושים הכול בשיטת הסרט הנא אבל עדיין-היה מעייף קצת... שלא לדבר על העובדה שכל דבר ששמים על הדף צריך שיהיה לי 12 עותקים ממנו. זה גזר שהכנתי את הכול לבד ולא השתמשתי בשום דבר קנוי.  כל העסק הזה נעשה באחד מימי ראש השנה ממש לפני הנסיעה שלנו כשעוד היו אלף דברים לסדר אבל אני לא ויתרתי ולא נכנעתי...

ככה זה יצא בסוף

הרקע צבוע באקריל. העננים גזורים מספר ישן והדשא מלבד. כדי לתת להכול עומק הכול הודבק עם דבק ספוג בעל נפח.

ככה זה נראה בזמן העבודה....

את עיקר השומן נתן לדף דווקא הצד השני-זה שבדרך כלל כותבים עליו פרטים מזהים, ושאר ירקות. מכיון שבספרים עסקינן מה יותר מתאים מאחור מאשר ספר?

ספרון לבד עם פרח בד עליו שהדפים שלו הן דפי ספר ישן שעליהם גם כתבתי את כל פרטי הספר השמן ועוד כמה פנינים...

ממפגש הקומונה בסוף נעדרתי (זו הפעם השניה...*&^%$) ואת הדפים שלי הבאתי לחברת קומונה שהביאה אותם למפגש וחברה אחרת הביאה לי אחרי המפגש  את כל הדפים שלי .

בקומונת "צומת צבעים" ארגנה דפי החלפה הפוכה. מיהרתי להירשם  ונכנסתי לאחת מהתקופות המטורללות שתוקפות אותנו במקום העבודה.  מידי פעם ניזכרתי בחרדה קלה שאין לי שום רעיון הפוך. לא עלה בראשי שביב רעיון והעניין נהיה רציני כי הנסיעה שלנו התקרבה וידעתי שאני רוצה לסיים את זה לפני שניסע. בצר לי הלכתי לחפש השראה אצל בת הזוג שלי להחלפה-הלוא היא קשת (תציצו לה לקומקום כדאי לכם!) קשת כתבה שהיא אוהבת ירוק תפוח, שהיא אוהבת את כל הדברים שתופרים ושהיא אוהבת את הגינה שלה. מייד נפל הפור על משהו תפור ואז נזכרתי בהדרכה הזאת וכמה שזה מצא חן בעיני והחלטתי לתפור לקשת תיק עם אפליקציה הפוכה.

 אפליקציות נעשות בדרך כלל על ידי תפירה (או הדבקה..) של פיסות בד מדוגמות על רקע כלשהו. באפליקציה הפוכה בד הרקע נתפר מעל הבד המדוגם והדוגמא נגזרת כדי לחשוף אותו. בהדרכה המקורית הם עשו זאת בתפירה ידנית  אבל אני החלטתי שזאת הזדמנות מצוינת להוציא את הרגל לתפירה חופשית ולהשתמש בה שימוש רציני.  מכיוון שירוק תפוח וגינה הולכים מצוין ביחד הדוגמה על התיק נבחרה להיות ענף עם המון עלים כדי שקשת תרגיש שהיא הולכת עם גינה עליה...כמו שתוכלו להבין גם אני אוהבת ירוק תפוח עובדה שהיו לי שלושה בדים שונים עם הצבע הזה שיכולתי לשלב בינהם וכך גם לעשות ידיות וביטנה  על אותו גוון.

ככה נראה התיק

הדוגמא כמובן צוירה על ידי וגם גזרת התיק (שמים לב שהפינות מעוגלות?)

ותקריב על האפליקציה ההפוכה

זאת הפעם הראשונה שעשיתי משהו כזה עם הרגל לתפירה חופשית וזה היה מהנה ביותר.

מבט על הכיס-לא רואים טוב אבל תפור עליו סרט ועליו המילים "life is beautiful"  את הסרט זכיתי לקבל מבחורה חמודה ויקרה ואני מקווה שבקרוב יהיה על זה גם פוסט... הסרט סירב בכל תוקף להצטלם בחדות אני יכולה כמובן להאשים את המצלמה אבל נראה לי שזאת הצלמת...

ותקריב על הידית.

התיק נמסר במישלוחה אישית לקשת (תודה גדולה לדפי על שיתוף הפעולה!) ואני שוב מתנצלת שלא עצרתי ליותר משניה וחצי במיוחד אחרי ששמעתי שהתכוננו לבואי . קשת כתבה שהיא מאד אוהבת את התיק ואני שמחתי שגם בהפוכה זה הצליח לי.