הכול התחיל מנתנאלה.... בעצם הכול בגלל שצבענו את הבית...

האמת שזה לא משנה איך זה היתחיל מה שמשנה זה איך זה יגמר אבל כדי להגיע לסוף צריך להתחיל איפושהוא נכון? אז הנה התחלתי...

במהלך החגים נפלה לידי היזדמנות לתרום עבודות יד שלי. זה שימח אותי במיוחד ותכננתי לתפור שני ספרי תינוקות. הספרים היו אמורים להמכר והכסף הוא התרומה. אלא מה? כשהיזדמן לי כבר חצי בית שלי היה ארוז/מכוסה/ מצופף לצורך צביעה. אין דבר אמרה המדענית לעצמה-יש אחרי החגים וגם אחרי הצביעה... ואז ניתן את הספרים. אחרי החגים התישבתי לי בשמחה רבה לתפור את הספרים וכשהתקשרתי לברר איך אני שולחת אותם התברר שאין בהם צורך. לא משנה למה. עכשיו היו לי שני ספרים חמודים ומוכנים שצריכים ללכת לתרומה. למה? כי אני חושבת שכשחפצים נעשים עם אנרגיה מסוימת צריך לשמור עליה ולא לשנות להם את היעוד.

אז תראו מה אני מציעה-אני תכף מעלה כאן את התמונות של שני הספרים. אתם תציעו מחיר ומי שיציע את המחיר הגבוה ביותר יזכה! הכסף ימסר כתרומה לעמותת "חיבוק ראשון" שזאת עמותה שמטפלת בהתנדבות בתינוקות שננטשים בבתי חולים ולמשפחה שלאחרונה איבדה את אם המשפחה בלידת הבת החמישית. אז קודם התמונות ואחר כך פרוט מדוייק של כל הכללים למכירה.

ספר ראשון

כריכה

כפולה ראשונה

כפולה שניה

כפולה שלישית

למי שתוהה אם פתאום עברתי לבית פרטי או שיצאתי לצלם באחו אז התשובה היא לא... אתם יכולים גם... תרכשו לעצמכם סט רקעים לצילום של יעל יניב.

ספר שני

כריכה

כפולה ראשונה

כפולה שנייה

כפולה שלישית

נכון שישר בא לכם ללטף כל דף ודף?

אז איך זה הולך להיות?

*אפשר להציע מחיר על ספר אחד ואפשר לבקש לרכוש את שני הספרים....

* מחירו ההתחלתי של כל ספר הוא 70 שקלים

* את ההצעות צריך לשלוח לי במייל לכתובת הבאה [email protected] במייל יש לציין מלבד המחיר גם שם מלא ומייל או טלפון להתקשרות.בבקשה לא להשאיר הצעות פה בתגובות.

*הספרים עומדים למכירה בשבועיים הקרובים (עד 2 לנובמבר בחצות). ביום שבת ה 3 לנובמבר אני אכתוב מי זכה בספרים.

אז זהו. אני לא יודעת מה איתכם אבל אני מאד מתרגשת. כמובן שאפשר לשתף את המכירה בכל דרך שתבחרו כדי שלכמה שיותר אנשים תהיה אפשרות לתרום.

כמה תודות לפני שמסיימים-לנתנאלה (תנחשי למה..), למיקוש וגליש על ההצעות למי לתרום ולכל הקוסמות בדלת....  

כשכותבים פרוטוקול לעבודה במעבדה (די דומה למתכון אבל הרבה יותר קשוח...) מציינים , די בהתחלה-מה ללבוש. הסיבה היא כמובן בטיחותית-על מנת למזער כמה שאפשר פגיעות במידה של תקלה או תאונה. הלבוש המינימלי הוא חלוק וכפפות אבל יכול לכלול גם משקפי מגן, מסכת פנים ובמעבדות מסוימות אתה נדרש אפילו להוריד את הבגדים שאיתם באת מהבית וללבוש ביגוד יעודי.

עכשיו תתארו לכם שכל מתכון שאתם קוראים היה נפתח במילים " יש ללבוש סינר..." האם הייתם אכן הולכים לחפש סינר ולא מתחילים לבשל/לאפות עד שמצאתם אחד? יכול להיות שהייתם מתרגלים לכך שלא מתחילים לבשל ללא סינר? או שהייתם פשוט מתעלמים? מצד שני יכול היה להיות לכם אחלה תרוץ למקרה של חוסר הצלחה " שכחתי ללבוש סינר..."

וכל זה כי לאחרונה יצא לי לתפור כמה וכמה סינרים-לי ולאחרים.

התחלתי עם ארבעה סינרים קטנים שנתפרו לתרומה . בפורום טקסטיל וליבוד (אותו אני מנהלת יחד עם שותפתי וחברתי מיכל פ.) משתדלים לפחות פעם בשנה לארגן משהו שהוא תרומה לקהילה והשנה נתרמו צעצועים עבודת יד לגן שנמצא במעון לנשים מוכות.

הנה הם הארבעה-צד אחד הם נתפרו מג'ינס וקנווס  (מה שחסך הצמדת פליזלין)

צד שני בדי כותנה

עוד אחד כזה נתפר ונשלח לילדון שהתחיל להתעניין בבישול. כאן כבר תפרתי בדי כותנה משני הצדדים ולכן לא יכולתי להמנע מהפליזלין (מרגישים שאני לא מתה על החומר הזה נכון?)

התבקשתי לתפור צבעים ודוגמאות שמתאימים לבנים (סינר זה כנראה נשי... מה שלא ממש מסתדר עם זה שרוב השפים הם גברים נכון?)

תכלת עם נקודות

משבצות קטנות בכחול כהה

הסינר הוא מהדרכה שכבר לא קיימת ברשת.

ואז ראיתי שגם אני זקוקה לחידוש המלאי והשמשתי לי שני בדי קנווס יפים לצורך העניין.

יצא לי אחד ירקרק ורומנטי משהו...

ואחד כפרי משהו...

קשקשתי מספיק. הולכת לחגור סינר ולבשל משהו.

 

ספרים ללא ספק היו אהבה ראשונה אצלי. החל מהמיתולוגיה המשפחתית שמספרת שבגיל שנתיים ידעתי את כל ספריי בעל פה ועד היום שבו עדיין אנני יכולה לעמוד בפני קיסמו של ספר חדש והעובדה המצערת (מאד!) שאין לי מספיק זמן לקרוא את כל הספרים שאני רוצה. המיתולוגיה המשפחתית גם מספרת שהיה לי באמתחת טריק משוכלל במיוחד-ידעתי להפוך את הדפים בספר במקום הנכון בטקסט. וכך היפלתי בפח רבים וטובים שסברו שאני גאון-קוראת ספרים בגיל שנתיים! ספרים יקנו אותי תמיד-כמתנה, כתפאורה, כעיסוק. אני מודה שאני עדיין לא מוצלחת בשימוש בספרים למטרות אחרות. קשה לי להשתמש בספרים כרקע לציורים, קשה לי לתלוש מהם דפים, אפילו לסמן בהם קשה לי.במקום זה אני מייצרת חדשים...לשימחתי כל פעם שנולד בסביבתי תינוק או תינוקת חדשים יש לי תרוץ נפלא לתפור להם ספר . רך, אישי וראשוני.

ארבעה כאלו נתפרו בתקופה האחרונה. שלושה נשלחו מעבר לים (ולקח להם הרבה זמן להגיע!) אחד נסע קרוב. כרגיל אצלי אין שניים זהים. דומים אולי אבל לא זהים.לא נעלה פה תמונות של כולם-בכל זאת ארבעה ספרים-אבל כמה תמונות במיוחד של דברים שונים שעשיתי הפעם.

הספר של אלה, שנסע עד סן דייגו הרחוקה.

כריכה משולבת בתחרה בניחוח וינטאג'.

אפליקציה של מטריושקות חמודות

ודף עם דוגמא שגם רקום

הספרים של ג'וזף ושרה נסעו עד לקנדה הרחוקה !

בד עם בובות ובית שיהיה להם איפוא לגור... (הציפור היא מהמתגהצ(א)ות של רחלי ודפי)-בספר של שרה.

וזה מתוך הספר של ג'וזף-אי המטמון ומובי דיק אחד ליד השני.

הספר של נועם היגיע מהר דווקא...

כריכה כזאת זה לגמרי לגמרי מתבקש כשאמא שלך מתחזקת בלוג בשם "תכלת עם נקודות"...

והתפוח הזה ? הוא גזור מתוך שעוונית בדוגמת תפוחים...

ועוד ספר אחד אחרון ושונה. ספר חלק שאפשר לעשות בו מה שרוצים. נשלח לאלונה שהיא האחות הגדולה של אלה(אחיות גדולות הן מאד חשובות) ונסע גם הוא עד לסן דייגו. אלונה אוהבת לצייר. חשבתי שהיא תאהב שתהיה לה אפשרות לקחת איתה את הספר והצבעים לכל מקום.

סגור...

ופתוח...

הצבעים נשלחו בקופסה המקורית כדי שלא יאונה להם רע בדרך...

ואם בספרים עסקינן אז ספר אחד נפלא העביר לי בנעימים ובזריזות את יום הכיפורים וזה בזכות הפייה השימושית ששלחה לי אותו בדואר תכף ומייד אחרי הפעם הקודמת שבה כתבתי על ספרים. אבל זה מסיפור אחר...

תוספת מאוחרת

אם אתם רוצים לדעת איך התקבלה החבילה שלי בסן דייגו הרחוקה אתם מוזמנים לקרוא על זה בבלוג של אילת הסופר זריזה... תודה אילת.