הבטחתי לבלרינה הבכורה שמיכת טלאים. לקח לנו זמן להחליט על דוגמא וצבעים ולראות מה חסר אצלי במלאי הבדים. עכשיו אנחנו מחכות לסיכות כדי לחבר את הסנדוויץ'... מפה לשם קצת נלחצתי מגודל הארוע ושמתי לב שאני דוחה ודוחה בתרוץ של " אי אפשר להתחיל ואז שכל הגודל הזה יתגלגל בבית לא גמור..." . כן ככה זה כשאין מקום מיותר. מצד שני ממש ממש התחשק לי כבר להתחיל. ואז זה הופיע לי על הקיר בפייסבוק...
תופרות, מטליאות, סורגות – רוצות לחמם לבבות קטנטנים?
בפגייה של איכילוב מאושפזים כעת 40 תינוקות שישמחו לשמיכת טלאים אישית.
השמיכות לא משמשות לכיסוי הפג אלא לכיסוי האינקובטור השקוף – להוסיף מעט צבע וחמימות לסביבה הסטרילית, שתהיה חשופה פחות, וכן לתת הרגשה אישית יותר להורים ששוהים עם תינוקם (במצב האידיאלי, ההורים היו מקבלים את השמיכה הביתה למזכרת כשהפג משתחרר, אבל זה לא ריאלי כי מדי שנה עוברים במחלקה 12,000 פגים).
כרגע, את האינקובטורים מכסות שמיכות ישנות שעברו מאות כביסות. האחות הראשית במחלקה מספרת שמשוועים שם לשמיכות חדשות, וכן לכובעי תינוק סרוגים לראשים הקטנטנים.
פרטים טכניים:
הטולאות/תופרות מוזמנות לתפור שמיכת טלאים בגודל 50X70 ס"מ בלבד (שמיכה גדולה מזו לא תתאים), מבדי כותנה 100% ובמילוי אקרילן.
אביבה - [email protected]
סוזן - [email protected]
אווווווו.....(תדמיינו אישה ששתי עינייה נדלקו כמו פנסים ושלט גדול של אאוריקה נדלק לה מעל הראש...)
תוך דקות מצאתי אצלי בסטוק ערימת ריבועים שישבה וחיכתה בשקט שיגיע יומם. הייתי צריכה לחתוך עוד כמה כדי להגיע ל35 ריבועים ובאורח די פלאי זה לקח לי בדיוק 10 דקות לגלות מה הבדים המתאימים למה שכבר היה לי. (זה לא ברור מאליו שלב בחירת הבדים הוא בדרך כלל הכי ארוך...).
אחר צהריים של חיבור בדים.
ביקור בקופת חולים... אחריו קפה במקום הכי שווה בעיר וקפיצה של דקה לסידקית שעל ידו, ויש לי גם אקרילן למילוי (ותודה לאלי שתמיד מוצא לי בול את מה שאני צריכה ונותן לי יחס VIP).

אני בדרך כלל לא מצלמת בשלב הזה-אבל מכייון שזאת היתה הפעם הראשוונה שעשיתי שמיכה עם מילוי אקרילן וחששתי משלב התיפורים שבו אולי הכול ילך לפח אז צילמתי...
התיפורים הלכו מעולה! לדעתי בגלל שהתקנתי מחט שמתאימה בעצם לתפירת ג'ינס והיא יחד עם הרגל ההולכת שלי התמודדו עם השמיכה ממש יפה. הייתי לגמרי מרוצה מעצמי.
הנה תראו

ומאחור כדי שתראו את צבע המשמש הנעים והתיפורים...

אני לא אוהבת לתפר צפוף... עניין של טעם.
יצאה שמיכה עדינה ומתוקה -לא שזאת היתה כוונתי אבל אני אוהבת אותה.
תפרתי את הבינדינג (הסרט מסביב שסוגר את השמיכה) בשיטה חדשה שקראתי עליה כאן וזה באמת היה מאד מהיר ומאד נוח.
השמיכונת תשלח מחר בחסדי דואר ישראל ליעדה (משהו מאד רע עובר על הדואר....אז כשדברים מגיעים ליעדם זה חסד...) ואני מקווה להתחיל את השמיכה של הבלרינה כי היגיעו הסיכות שאני צריכה ונגמרו לי התרוצים.
תתפרו אחת גם אם אתן יודעות. לשמח אחרים זה טוב לקארמה.