בלוג אחרי צבא.

זה ההמשך לפוסט הקודם. החלטתי לעשות את ההמשך לפני שאשכח מה שרציתי לומר.

למדתי כמה דברים מהחטיבה:

1) מישהו חכם אמר פעם:"עדיף להיות טיפש ומאושר על פני חכם ועצוב".חכם הכוונה,להישאר מציאותי.לא שאני אומרת שאני חכמה,אבל זה המשפט. כי כמו שאמרתי המציאותיים תמיד בדיכאון מזה.

לאדם אף פעם אין בחירה אם להיות טיפש או חכם(ביי דה בוק),אבל הוא בוחר אם להיות שמח או עצוב.

2)תמיד שהייתי עצובה,חשבתי שאני מעדיפה להיות כזאתי,על פני מרחק בין הגוף לראש.

3)מכיתה א' עד כיתה ט' הייתה לי חברה שקוראים לה הילה.הילה גם, התנהגה באופן מגעיל בגיל ז'ח',ותמיד הייתה מהמקובלות

ביותר בכיתה כל התקופה שהייתי חברה שלה. אני תמיד הייתי פחות.

כשהגעתי לכיתה י',משום מה,דרכינו התפצלו.רכשתי חברים שאני הרבה יותר אוהבת.והילה נשארה בגדר חברה בפיסבוק ולא יותר.כשהגעתי לתיכון רכשתי הרבה יותר ביטחון ונהייתי פופולרית.ועכשיו אני מגיעה לפואנטה:יש תקופות בחיים לכל אחד.במקרה הזה,עד כיתה ט' זו הייתה התקופה הרעה שלי והטובה של הילה,ועכשיו זו תקופה מוצלחת בשבילי.לחבר שלי לדוגמא,יש תקופה מוצלחת וחברים,כשתמיד כולם צחקו עליו,אגב אותו דבר לגבי אבא שלי.

כי תכלס?כל אלה שצחקו עליי ואמרו שאני חרשנית משקפופרית(סיפור לפעם אחרת) יהיו בעתיד פקידים.

למדתי עוד כמה דברים אבל אלה הדברים העיקריים.וככה אני מנחמת את אחותי.היא ממש עצובה מזה כי גם החברה הכי טובה שלה מתנהגת כמו שרלילה.היא שואלת אותי-איך עברתי את זה בלי תמיכה של אחות גדולה או אח גדול.

שלום ד"ש וביי.