לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

War Is Peace, Freedom Is Slavery, Ignorance Is Strength


כינוי:  kavod

בן: 39





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½. לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

4 בנובמבר 2004


לפני 9 יום הייתי בטקס הכי מרגש שהייתי בחיים שלי בבית ספר שלי(לשעבר).

פרט למנהל בית הספר שנאם נאום פוליטי, והוסיף הרבה דברים לא במקום(דברים שקשורים לבית הספר, הערצתו את הדמוקרטיה ועוד).בנוסף לרעש מהקהל-ילדים שלא מכבדים את הטקס, כה עצוב-. הטקס היה מושלם(מרגש, הרמוני, קולע).

הטקס היה על רצח רבין כמובן 9 ימים לפני המועד המוכר. היום לא היה בעיתון(אפילו לא בכותרת אחת) או בחדשות איזכור אחד לגבי הרצח(ה4 לנובמבר נשכח).

יום אחרי הרצח בכל אזור חרדי ובהתנחליות צהלו ושמחו כאילו היה זה יום חג. אנחנו הדחקנו.ומהר מאוד שכחנו.

ביום שהשחיתו את מצבת רבין בת"א אנחנו הדחקנו.שכחנו.

היום כשמאימים על רצח רה"מ אנחנו מדחיקים.עוד שבוע נשכח.

מהרצח לא זכרנו(לפחות חלקנו) את התאריך, לא זכרנו שאסור לרצוח, לא ראשי ממשלה ולא ילדות פלסטינאיות. הדחקנו, שכחנו.

 

עוד שיר

אביב גפן-מרד הדמעות.

"

ועכשיו אחרי כבר שהכל נגמר
ועל דלת המדינה דופק לו האסון הבא
שורשי אלימות מושקים מתוך משפך דמים
מתי כבר נודה אנחנו אשמים

כי האשמה עלינו
והאשמה עלינו
כי האשמה עלינו
והאשמה עלינו
כי האשמה עלינו
והאשמה עלינו

ערכים של אלימות זולה במרקעים
כשחזירי הרייטינג משמינים
זה לא עושה אותנו חכמים
רצחו שלום בכיכר

ראיתי מול עיני איך הוא נגמר
והתברר שאיש דתי בלי אלוהים
ראה יותר מדי שלטים
ועוד חייך במעצר
מתי אתם תבינו כבר

שהאשמה עלינו
והאשמה עלינו
שהאשמה עלינו
והאשמה עלינו
שהאשמה עלינו
והאשמה עלינו

אפילו הנשיא דיבר שטויות
וביקש סליחה
זה לא רק שהמלך הוא עירום
הוא גם נראה זוועה
תסתכלו במראה

שהאשמה עלינו
והאשמה עלינו
שהאשמה עלינו
והאשמה עלינו
שהאשמה עלינו
והאשמה עלינו

"

 

נכתב על ידי kavod , 4/11/2004 15:48   בקטגוריות אישיות  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



4 בנובמבר 95


יצחק רבין ראש ממשלת ישראל(דאז) נרצח ב4 בנובמבר 1995.

האירועים יתחילו היום.

אני מצטרף לקריאת וואלה(וטובים אחרים) להעביר את יום הזכרון לרביעי בנובמבר.

 

לזכרו, אינדקסים(עוד ועוד).

ושיר, נכתב והולחן ע"י שלמה ארצי.

 

"ביום שישי בדאלאס טקסס, 22 נובמבר שישים ושלוש,
נרצח ג'ון קנדי שקראו, "ביג אס", יריה אחת בצוואר ושתיים בראש,
הלוויתו נערכה בסוף נובמבר, הארוויי אוסוולד ירה בו מאיזו סיבה,
היינו בצופים, שיחקנו כדורגל, דו"ח רצח מתחיל בלי מילת אהבה.

ביום שבת בתל אביב עיר בלי שמיים, 4 בנובמבר תשעים וחמש,
נרצח...כנראה פעמיים, שתי יריות מאקדח של מתנקש,
הלוויתו נערכה יומיים אחר כך, מטורף אחד ירה בו מטווח קצר,
היינו בבית ישבנו סתם ככה, אחר כך הלכנו לבכות, בכיכר.

כמה דמעות,
כמה נרות,
כמה שגעון,
עוד אפשר לזהות.
כמה ימים כמה חשיכה,
יעברו עד ש,
הכל יישכח.

ביום ראשון במקום לא ידוע, 23 נובמבר תשעים וחמש,
אני כותב את השיר מתוך געגוע, לאן אסע עכשיו ומה אבקש?
הימים ימי זעם אומרים שזה ככה, הימים ימי פעם עם ימי עכשיו,
איך תבוא מנוחה על ארץ הפחד, ורק השאלה מי עוד יירצח?

כמה דמעות,
כמה נרות,
כמה שגעון,
עוד אפשר לזהות.
כמה ימים כמה חשיכה,
יעברו עד ש,
הכל יישכח.
"

 

ועוד שיר

 

 

ולחשוב שכל רצונו היה שהאלימות תמחק ממדינתו.

נכתב על ידי kavod , 26/10/2004 14:14   בקטגוריות אישיות  
22 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , פילוסופיית חיים , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לkavod אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על kavod ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)