האוניברסיטה העיברית בירושלים הרשות לקבילה ונוער מקימת פעם בשבוע-שבועיים הרצאה לציבור החדש, ומשדרת אותה באינטרנט.
השבוע ההרצאה היא של פרופ' עידן שגב מהפקולטה למדעי הטבע. פקעת עצבים: מׁח חישובים ומחשבות.
תקציר ההרצאה. מקור!
פרופ' שגב מדגיש תחילה את הבעייתיות שבחקר המוח, באומרו כי תחום חקר המוח משלב בתוכו תחומים שונים ומגוונים, וכי ע"מ להבין את פעילות המוח, עלינו לחלוש על כל האספקטים הללו שמאפיינים את המוח.
בכך שונה חוקר מוח בתקופתינו, מחוקר מוח בתקו' קצת יותר מוקדמת.
"האנשים החדשים במדעי המוח", כך מכנה אותם פרופ' שגב, הם האנשים שמשלבים אלמנטים שונים, כמו: אלמנטים מיחשוביים- מתמטיים, פיזיולוגיים, ביולוגיים, פסיכולוגיים וכו'.. ובעזרתם מנסים לפענח את המוח.
הלמידה (העצמית) שנעשית במוח מבוססת על חוש הראיה.
אלא שהראיה איננה חוש פאסיבי שמגיב לסובב אותו, אלא היא חוש אקטיבי, פועל ויוצר .
כלומר, עצם ההתנסות בפעילות המוטורית, מתורגמת ומוסברת ע"י איזורי הראיה בקליפת המוח הראייתית, ובכך היכולת לראות, יוצרת "תצורות חשיבה" חדשות במוח, שלא "היכרנו" לפני כן.
"תצורות החשיבה" החדשות האלו, משמעותן, שינוי פיזיולוגי במוח.
והוא יצירת התקשרות חדשה (שלא היתה קיימת בין שני אותם תאים לפני כן!), כלומר יצירת סינפסה חדשה.
סינפסה היא "מקום ההידברות" בצורה כימית (המתורגמת לשפה חשמלית אח"כ) בין שני תאי עצב.
זוהי "פלסטיקת המוח", השתנות המוח תוך כדי התנסות (למידה) ראשונית, ש"תיצרב" במוח. תהליך זה קורה לאורך כל חיינו, ללא הרף, בין אם אנחנו זקנים ובין אם תינוקות.
בתוך כך כמובן הלמידה מתועלת, או שזורה, באמות המידה, ובנורמות החברתיות אליהן אנו חשופים בזמן ההתנסות הראשונית (הלמידה). כך אנחנו יודעים להבחין בין הדקויות שבחיוך אמיתי לחיוך מזוייף. או להבחין בין פנים כועסות מתוך שנאה, או כועסות מתוך סמכותיות וחינוך, וכו'..
פרופ' שגב מנה מס' תחומים עקריים (כיום) בחקר ובהבנת פעילות המוח, והם:
מיפוי המוח- תחום זה החל עוד בנסיונות שווא בתחום הפרנולוגיה, ועד חקר מעמיק ומדעי במיפוי, שהביא לבניית ההמונקולוס, הוא דמות שגודל כל איבר בגופו מציין את גודל הנתח "שמקציב" לו המוח במבנהו.
כך אצל פסנתרנים, לדוגמא, מפותח איזור הידיים במוח, היות ואותו אדם מומחה, עוסק ברובו בידיים שלו, לכן הוא (השימוש) מצריך יכולת תחושתית יותר מפותחת,יכולת מוטורית יותר מפותחת וכו'..
אגב, זה חובר למה שכבר הוזכר לגביי הלמידה- שמשמעות הלמידה היא, שנוצרים עוד ועוד קשרים חדשים ומסלולים בין תאים שונים, לכן כאשר התאים המופקדים על הידיים עובדים יותר וכאשר המומחה נחשף ליצירות חדשות, הוא יוצר מסלולים חדשים, ומגדיל את "נתח הידיים" במוח שלו.
היום ממשיכים למפות את המוח לאיזוריים מומחים יותר ויותר, עד לרמות מאוד פרטניות, למשל היכן במוח נעשה זיהוי נוף, והיכן מזוהים פרצופים,וכו'.
תחום נוסף בחזית מחקר המוח הוא קודים וקידוד- כיום כבר ידוע כי התאים משוחחים אחד עם השני בקודים מסויימים.
כלומר, כל פעולה מסויימת מקודדת באופן שונה. יש אין ספור קודים והחוקרים כיום מנסים לפענח מה המשמעות המוטורית בכל קוד וקוד.
הקודים נבדלים בניהם עפ"י קצב הירי-fairing rating ,קצב מהיר וצפוף במרווחים בין כל מקטע למקטע, משמעותו פעילות מסויימת, מרווחים שונים משמעותם קידוד לפעילות אחרת וכו'..
עניין חקר הקידוד "מנוצל" בתחום מחלת הפרקינסוניזם, עליה בהמשך.
פרופ' שגב הזכיר שיטת חקר בתחום זה והוא multi unit recording- בשיטה זו מוחדרות 4 אלקטרודות זעירות אל תא , נויירון, בודד, ופעילותו נקראת ע"י אותן אלקטרודות, שמתרגמות לגרף את הירי (אותם קודים), כך ע"י אלקטרודות אלו במוחו של קוף שבמקביל מבצע פעולות ומטלות מוטוריות שונות, יודעים לשייך את אותו קוד נקרא, לפעילות המוטורית אותה הוא מקודד.
תחום נוסף בחקר המוח הוא תחום טיפול במחלות- כלומר, ע"י הבנת הבעיה הספציפית (הפונקציונלית), באותה מחלה נויירולוגית מנסים ליצור ולעקוף אותה בדרכים שונות.
במחלת הפרקיסוניזים, בה ידוע כי ב Basal Ganglia, מופסק ייצור הדופמין, נויירוטרנסמיטור חיוני לפעילות מוטורית, עקב הידלדלות התאים בגרעינים אלו, התחקו המדענים אחרי אותו קוד שנפגם אצל חולה הפרקינסון, עם היעלמו של הדופמין, וייצרו קוד מלאכותי, זהה לאמיתי, שמעצבב את התאים המסויימים במוח (שיטת uncoding).
המקור החיצוני המקודד את הקוד המלאכותי, הן סוללות שנמצאות מחוץ לגופו של החולה,שמתוכן יוצאים חוטים החבורים אל אלקטרודות המושתלות במוחו של החולה, אל אותם תאים פגומים,וכל פעם שחשקה נפשו של החולה לבצע פעולה מסויימת,הוא יכול לבצעה במיומנות טובה בזכות הפולסציה החיצונית הזו.
שיטת התערבות פנימית זו נקאת Deep Brain Stimulation- "גירוי מוחי עמוק", בהתערבות כירורגית כמובן.
המאה ה- 21 ,עפ"י חזונו של פרופ' שגב, תעסוק בגילויים מרעישים בתחום הנויירולוגיה, ותחתור להשיג את ההישגים הבאים:
תיקון המוח- ע"י החלפת חלקיי מוח פגומים, או כאלו שאנחנו מעוניינים "לשדרג" בחלקיקים זעירים (חזון קורצויילי משהו..). אך הגשמת משימה זו מבוססת בראשית על ברכי הבנת תיפקודו של אותו נתח במוח.
מכונות מופעלות מוח- כלומר, שע"י מכשירים שיודעים לקרוא את פעילות המוח, תספיק רק המחשבה בכדי לגרום למכשיר מסויים לפעול ולהתנהג בדרך שהיינו רוצים.
הנדסה "מושרת" מוח- הוא תחום בו נוכל לבנות מכונות זעירות (ננוטכנולוגיות), שיפעלו עפ"י עקרונות הפעולה של המוח.
. מקור(לבל יוסר ספק).
הרצאה מומלצת , בסיסית ביותר(וענינית)-בכל זאת לציבור הרחב-. ומעניינת-גם הנושא וגם דרך ההצגה-.
ספר מומלץ(לא המלצתי-כי עדין לא קראתי, כשאני יקרא אני יצין את דעתי ויוסיף את התאוריה שלי בנושא) בנושא, תעתועי המוח.
אני ישתדל פעם בשבוע לתת תקציר על הרצאה או סדרת הרצאות.כי הרי בשביל זה יש אינטרנט!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
