הכל דבש

אתמול היינו בטקס הענקת כומתה אדומה לצנחן שלנו. הטקס נערך בגבעת התחמושת בירושלים. לא הייתי שם כמעט ארבעים שנה והמקום השתנה מאוד מאז והפך לאתר מורשת קרב של הצנחנים.

מקום מטופח ויפה עם מוזאון מרתק דשאים מוריקים ועורבנים שלא פוחדים כלל מבני אדם.

היה טקס קצר ומרגש ואפילו הצלחנו בקושי לצלם את צץרץ מקבל את הכומתה שלו אחרי שעשה את מסע הכומתה המסורתי. לצערו ולצערנו הוא לא יכול היה לחזור איתנו הביתה. הוא עלה מיד אחרי הטקס לרמת הגולן לאיזה מוצב נידח ברמת הגולן ומי יודע מתי ישוב. לפחות יש לו עכשיו בצ'ימידאן את השניצלים של סבתא לנחם אותו.

בדרך חזרה שמענו ברדיו על הפגנה שערכו הלוחמים הוותיקים בגבעת התחמושת כדי לנסות למנוע את סגירת האתר בגלל מחסור בתקציבים.

עצרנו בנווה אילן, בפונדק של אלביס ושתינו קפה, ומשם המשכנו עם לילי להוד השרון כדי להחזיר אותה הביתה, ובדרך מתקשר עוגי שנשאר בבית ומספר שהתקשר איש אחד שמצא את התיק שלי. מסתבר ששכחתי אותה בנווה אילן והיה עלינו לחזור חזרה כדי לאסוף אותו.

בגלל פיזור הנפש שלי הארכנו את הדרך בשעתיים וחזרנו הביתה עייפים ויגעים. בדרך הארוכה מאוד חזרה הביתה, מאושרת שהתאחדתי שוב עם התיק שלי, שמענו בחדשות שנערכה ישיבה מיוחדת עם מזכיר הממשלה ונמצא התקציב להציל את גבעת התחמושת.