לפני כמה ימים קיבלנו הזמנה גדולה מקיבוץ בדרום. חשבון זריז העלה שדמי המשלוח יצאו יקרים מאוד ויש סיכוי שחלק מהקופסאות לא יגיעו בשלום בגלל טלטולי הדרך ולכן עדיף שפשוט ניסע לבד ונביא את ההזמנה במו ידינו.
הבוקר השכמנו קום, הכנו כריכים ושתייה ויצאנו דרומה.
בדרך עצרנו בנחל אלכסנדר וטיילנו קצת בחוף מכמורת היפה. איזה תענוג זה הים בחורף!
גשר הצבים מעל נחל אלכסנדר
חוף מכמורת
אחרי שהצלחנו לחצות את הפקקים של גוש דן ירדנו דרומה והגענו בקלות למחוז חפצנו, פתחנו את הדלת של המכונית וכמעט עפנו ברוח העזה עד לרצועת עזה. מעולם לא חוויתי רוח חזקה כל כך, במו עיני ראיתי אותה מעיפה זוג אופני מבוגרים כבדים שעמדו לתומם בחצר.
בכל זאת לא נרתענו, נסענו לראות כלניות שעמדו בגבורה ברוח האיומה ואחר כך נשברנו וברחנו צפונה.
דרום אדום
בדרך עצרנו בכל מקום שעורר את סקרנותנו. ראינו שלט חץ שחור ונסענו לבדוק במה מדובר. להפתעתנו גילינו אתר הנצחה מטופח מושקע ושמור להפליא של הצנחנים. שוטטנו שם והתרשמנו מאוד מהתכנון המוקפד ומהמחשבה והמאמצים שהושקעו במקום. מאוד מרשים, מאוד מכובד, כדאי לכל אדם בישראל לבקר שם.
אחר כך המשכנו להצפין והגענו לקיבוץ נגבה ושם סיירנו נפעמים בגבעת תום ותומר. אתר הנצחה לנופלים באסון המסוקים שהוא גם גן בוטני וגם אתר לפיקניקים ואחד המקומות המקסימים ביותר שביקרתי בהם מימי.
גבעת תום ותומר נקראת על שם שניים מהנופלים ובעצם גם הוא אתר הנצחה אבל הרבה פחות רשמי ומכובד, בלי שום סממנים צבאיים, מקום משפחתי נעים מאוד ישראלי להפליא ומאוד מאוד נוגע ללב. טיילתי בין עצים ופרחים נהניתי מהנוף ותוך כדי כך יכולתי לחוש את כאבם של ההורים של תומר שהקימו את המקום ומתחזקים אותו בעצמם.
עמוד חשמל צבוע בצורה יצירתית, מעוטר ב 73 ציפורים לזכר הנופלים
כמה עצוב וכל כך ישראלי שמכל שלושת המקומות בהם עצרנו שניים היו אתרי הנצחה לצעירים שנפלו בדמי ימיהם.
כלנית סגולה יפה על רקע קידה שעירה וסביונים צהובים
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: