הכל דבש

מכירים את התוכנית "יהיה בסדר" בגל"צ? שנים הקשבתי לה בעניין ושמחתי כל פעם שהמנחים הצליחו לפתור עוד בעיה של אזרח שתעה בג'ונגל הבירוקראטי בארץ והנה מאז שעוגי נפצע גם אנחנו מגששים את דרכנו בסבך החוקים והתקנות וכיום, שנתיים מאז הפציעה שלו, החלטנו לעשות מעשה ולדרוש ממשרד הביטחון תשובה – הוא נכה צהל או לא, ואם לא אז תגידו כדי שנוכל ללכת לביטוח לאומי.

כיום הוא נופל בין הכיסאות ואנחנו לא יודעים מה אחוזי הנכות שלו ומה הזכויות שלו כנכה ומשרד הביטחון מתמהמה ולא עונה לנו. קודם חיכו עד שיהיה דו"ח מצ"ח, אחרי שהוא הגיע הם החליטו שהוא סודי ואסור לנו לדעת מה כתוב בו ומאז שום דבר.

שלחנו מכתבים ופקסים ואפילו ניסינו, לשווא, להתקשר אבל כלום. אין קול ואין עונה ואין התייחסות.

לפני כשבוע שלחתי מייל לתוכנית 'יהיה בסדר' והם ענו אחרי יומיים. תחקירנית חמודה ויעילה קיבלה ממני במייל את כל הפרטים ואתמול הודיעו לי שהיום אהיה בהיכון, אני עולה לשידור.

למרבה הפלא הבוקר משרד הביטחון יצר קשר ושלח לנו פקס עם התנצלות על שלא ענו למכתבים שלנו והבטחה שבקרוב מאוד הם יחליטו מה המצב של עוגי.

בשלוש, כמו שהובטח עליתי לשידור, נורא התרגשתי אבל דיברתי יפה וברור וג'ינג'י ישב לידי והקשיב בטלפון השני.

הם הבטיחו להמשיך להציק למשרד הביטחון ולעקוב אחרי המקרה שלנו ואולי זה יעזור וסוף סוף יזוז משהו.

הייתי לחוצה עוד מאתמול ובתום השיחה הרגשתי שכולי רועדת ממתח שהתפרק ועכשיו אני הולכת למיטה, לנוח ולהירגע.