הכל דבש

לג'ינג'י יש יום הולדת ב - 6.3 אחיו ואימא שלו החליטו לבוא לבקר ביום שבת בערב כי אחיו שהתארח אצל חמותי לא נוסע בשבת. אם לא די בבלגן הזה האוטו שלו שפך את השמן של ההגה ביום חמישי, חצי שעה אחרי שהוא עבר טסט.

הם הגיעו ביום שבת אחרי שבע בערב, שנינו היינו הרוסים מעייפות אחרי יום עבודה וגיסי שיהיה בריא אוהב לקשקש ולדבר... אחרי שעתיים בערך התעייפתי ופרשתי לישון מה שגרם לחמותי להיעלב כי למה אני מסתלקת פתאום?

לא התרגשתי ממנה כי התרגלתי כבר לאנטיפתיות ולחוסר ההתחשבות שלה. היא נחה לה כל השבת ושכחה שאני עבדתי והתרוצצתי. מילא, הפסקתי כבר מזמן להתחשבן איתה.

היא נשארה לישון אצלנו בעוד שגיסי נסע חזרה הביתה לראשל"צ. למחרת ג'ינג'י ואימא שלו קפצו לקבר של אביו (זה בערך התאריך של היורצייט שלו) ומשם הביתה. בצהרים ג'ינג'י מתקשר מנהריה, האוטו מתוקן כבר וכדי לחסוך לו נסיעה הלוך חזור הוא הציע שאסע באוטובוס לצ'ק פוסט, הוא יאסוף אותי (הוא היה עם הרכב הפרטי הקטן) וניסע יחד למוסך.

תכנית יפה והגיונית (שלי אגב) אבל הביצוע לא היה משהו. היה נורא חם והלכתי המון ברגל עד שהצלחתי לחצות את הכביש בבטחה והכי מעצבן - לא הצלחנו לאתר אחד את השני, מי שמכיר את צומת הצ'ק פוסט יבין למה, ושנינו התעצבנו וצעקנו וכעסנו עד שבסוף נפגשנו - כמו שהציע המוסכניק - בבורקס העגלה.

ג'ינג'י מתקשה מאוד לתת הוראות ולהסביר את עצמו וכשלא מבינים אותו הוא מתרתח נורא, הוא גם היה עצבני עוד מהבוקר ורב עם אימא שלו שסירבה להזמנה שלו לעשות את סדר פסח אצלנו. גם זה היה רעיון שלי כדי להקל עליה, השנה יש לנו מקום להלין את כולם כי עוגי כבר לא גר ביחידת הדיור שטרם השכרנו וככה גיסי והבת שלו שלא נוסעים בשבת יוכלו להישאר אצלנו עד תום החג. התירוץ שלה היה שבשבת אנחנו עובדים ומה הם יעשו לבד בבית?

לדעתי, בדיוק מה שהם עושים אצלה בבית, יראו טלוויזיה, יקראו עיתונים וישתעממו, אבל ג'ינג'י נעלב וצעק והכריז שאם ככה הוא לא בא אליה לחג. אני באמת לא יודעת מה עובר עליו לאחרונה, הוא נרגז ועצבני כל הזמן. זה שיש בעיות עם המכוניות שכל הזמן מתקלקלות והפרנסה דחוקה ויש המון הוצאות לא מתוכננות בטח לא עוזר.

רק כשחזרתי סוף סוף הביתה, (שינו את הסדרי התנועה באזור התעשייה והתקשיתי לצאת לכביש 75 וממש לא התחשק לי להתקשר שוב לג'ינג'י לקבל הוראות), נזכרתי שהיום יום האישה ובמקום פרחים קיבלתי צעקות.

ואם תהיתם איך בכל זאת הצלחתי להתגבר על סבך הכיכרות והרחובות באזור התעשייה המבולגן של צ'ק פוסט? שמרתי על קור רוח, סמכתי על חוש הכיוון שלי, והיה לי גם קצת מזל. יום אישה שמח לכולנו!