לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הכל דבש


החיים המתוקים שלי


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2017    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

10/2017

אחרי החגים


כולם מספרים על החגים שלהם, כמה הם בילו ונהנו ואיך הם מרגישים עכשיו כשהחגים נגמרו וצריכים לחזור לשגרה. אצלנו הכל קצת הפוך, החגים הם תקופת עבודה נמרצת מאוד אצלנו, כל היום טלפונים וקבוצות ומשפחות שמגיעות וכולם רוצים שנפעיל להם את הילדים ונבדר אותם ודי נדהמים כשג'ינג'י מתעקש שגם ההורים יצטרפו לפעילות ולא מתבייש לעשות להם בית ספר. הם רוצים שעשועים ובידור והוא מרצה להם על חיי הדבורים ומלמד אותם איך מכניסים משמעת בילדים. בסוף יוצא שההורים נהנים יותר מהקטנים ומתקשים להפסיק לשאול שאלות ולהיפרד. היו גם כמה קבוצות שבסוף הפעילות מחאו לו כפיים.

ואם כבר מדברים על משפחות, ההורים והילדים שראיתי בזמן האחרון... אין מילים. 

אנשים פשוט לא יודעים איך להתנהל עם הילדים שלהם, מנסים להיות חברים שלהם, להתחנף ולהתחשב כל הזמן, ונותנים לילדים לתזז אותם בצורה מדאיגה מאוד. הילדים, בעיקר הקטנים, מחפשים מישהו שיחנך אותם וינהל אותם ויהיה סלע יציב של עקרונות וערכים, במקום זה הם מקבלים סמרטוטים מבוהלים שנבהלים מכל צעקה ומתרגשים מכל דמעה. מה פלא שהם נעשים מופרעים כאלה?

היו שם כמה הורים שממש התחשק לי לנער אותם ולהרצות להם על גבולות ומשמעת. התאפקתי כי אני לא סופר נני ותכל'ס זה לא עסקי אבל די נחרדתי. לחנך זו עבודה ועבודה קשה ולפעמים לא נעימה אבל מישהו חייב לעשות אותה. לשים לילדים גבולות, לתת דוגמא ולהנהיג את המשפחה ביד רמה ובזרוע נטויה, ולא להתייעץ עם ילד בן שלוש על המשך המסלול זה לא נקרא להיות הורה טוב, זה נקרא להיות הורה מזניח ומשתמט.

כל יום עבדנו קשה, שטפנו וניקינו בלי סוף, הארנו פנים והסברנו הסברים והתרוצצנו הלוך ושוב ואפילו עשינו קצת כסף וסוף סוף נגמרו החגים והחופשות וכולם חזרו לשגרה. עכשיו הזמן שלנו לבלות ולהינות!

אתמול בלילה ג'ינג'י טס עם הקבוצה מהאוניברסיטה לרומא. זה חלק מהקורס והוא אמור ללמוד שם ארכיאולוגיה לא לבלות, אבל כמו שאני מכירה אותו הוא יהנה עד בלי די, זה בסדר, אני מפרגנת לו מכל הלב. מגיע לו לעשות חיים. אני נשארתי בבית לנהל לבד את המשפחה. לא חסרה לי תעסוקה, יש את חמותי והמטפלת שלה, יש את הכלבים שצריכים טיולים יומיים, ויש את צץרץ שעושה דיאטה וספורט וצריך אוכל מתאים, ויש את עוגי שקופץ כל יום יומיים לבקר ותמיד הוא רעב לאוכל ביתי וצריך שיסיעו אותו ויסדרו לו ויטפלו בו.

רק לפני שבוע התנערתי בקושי מהתקררות שנדבקתי בה מצץרץ ועכשיו אני שוב מקוררת ומשתעלת, בגלל עוגי כנראה, או שאולי זה המשך של ההתקררות מהשבוע שעבר? לא יודעת, אבל מאז שהפסקתי לצרוך פרופוליס אני נדבקת מכל עיטוש חולף עצוב

ממחר אני חוזרת לפרופוליס וממשיכה למשוך בעול, ורק שחמותי לא תעשה לנו שוב הפתעה לא נעימה, שתתאפק עד סוף השבוע.

נכתב על ידי *צופה מהצד* , 15/10/2017 19:13  
15 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של n_lee ב-30/11/2017 01:20




Avatarכינוי:  *צופה מהצד*

בת: 68

תמונה




הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי
107,849
הבלוג משוייך לקטגוריות: משפחתי וחיות אחרות , 50 פלוס , המתמודדים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל*צופה מהצד* אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על *צופה מהצד* ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)