אני לא באמת מבינה מאיפה הגיח לו פתאום הרצון לכתוב, נטשתי את הבלוג כבר מזמן ולא הייתה לי שום סיבה לחזור לחיקו. כנראה השעמום התחיל להראות אותותיו ובקרוב איאלץ לגרד לעצמי את העיניים עם כפית רק למען העיסוק.
זה לא שיש לי מה לספר, או בעצם להיפך, יש יותר מדי ואין למה. רק אכתוב כאן שאני די מרוצה מהשגרה האופפת את חיי בתקופה האחרונה (כנראה זה גם לא ישתנה עם הפז"מ) והדבר המבאס היחידי זה שבאותם ימים כמו עכשיו, ימים של חופש מצבא, אני מוצאת את עצמי משועממת מול המחשב, מנסה להבין את מהות קיומי.
חפרתי מספיק לחודשיים הקרובים, תצטרכו להיסתפק במה שיש.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
