כל יום נראה לי כבר אותו הדבר , לקום בבוקר , לקחת את התרופות לחזור למיטה ולחכות ... אני לא יודעת כ"כ למה אני מחכה אבל אני מחכה.
לאסוף מספיק כוחות ולקום.
לצחצח שיניים , לשתוף פנים , לחזור להראות כמו בת אדם ואז...
לא לעשות כלום.

לבזבז את החיים שלי בתוך מעגל היגון התמידי שלי.
אני תמיד מצטערת שאני לא עושה כלום עם החיים שלי וזה מוביל אותי לדיכאון , אבל הדיכאון גורם לחוסר רצון אשכרה לקום ולעשות משהו.

Everyday Is Exactly The Same

אין שינוי , לא בי ולא בסביבה , לא במי שאני ולא במה שאני.
אני מפלצת? מלאך? סטן?
מה אני בכלל?

עוד מישהו חוץ ממני מרגיש כ"כ מבולבל... או שרק אני בכוח מנסה למצוא משעמעות נסתרת...
כי אם אין משמעות , אם אנחנו יצורים שחיים על אינסטיקטים כמו כל יצור בר אחר...
אז , למה לי לחיות?

אני תמיד רוצה שינוי , תמיד רוצה לשבור את המעגל... אבל אף פעם לא רוצה להשקיע בזה כוח.
רוצה תוצאות מיידיות , עכשיו ושלא יגזלו ממני הרבה כוח... בלי חזרות שזה יבוא לי בטבעיות...
אין דבר כזה.

אז עד שאני לא אמצע את הכוח שבי , לקום ולעשות... אני פשוט אסתובב ואחזור למיטה

---