Asi*Les

-פרק 1-

הכל התחיל מסיבוב בפארק...

יצא לי לראות אותה בתחילת השנה באיזה הופעה של אביב גפן, עם החברה שלה..

הפנים העצובות שלה שמתכנסות להן בין שדיה של אותה חברה..[שבמקרה היא הגיע לה בדיוק לגובה הזה] וברקע מתנגן שיר שמזכיר לה את אחותה הקטנה.. והיא בוכה. תמונה שלא תישכח מזכרוני.

הסתכלתי עליה, כן הסתכלתי קצת יותר מסתם להסתכל.. זה עשה לי משהו.. השיער הקצר הפרוע, המגע הנשי בין שתיהן.. אבל אני סטרייטית...

אני חושבת שהכל בסדר..באמת הכל בסדר, אבל משהו לא מפסיק להטריד,טוב ההופעה היתה מדהימה! אין על אביב גפן!!

בעצם עזבו אותי מאביב גפן!!! מישהו יכול להסביר לי מה קרה פה בדיוק!?!

אני מגיעה הבייתה.. שוכבת במיטה, מתהפכת, השעה כבר 5 בבוקר. לא נרדמת.

התעוררתי עם דחף מסויים לראות אותה שוב, היא מנויה באיזה אתר שגם אני מנויה בו אז חיפשתי אותה ומצאתי! :)

הנה היא, היא יפה יש לה שפתיים קטנות משורטטות כאלה וחיוך מדהים והיא קטנה כזאת! יוו איזה מתוקההההה

טוב אבל אני סטרייטית!

השיגרה נמשכת.. בית ספר, חברים, משפחה, מסיבות, אלכוהול, סקס, סמים..

סתם נסחפתי.. ;)

אני בכיתה יא' יש לי לימודים על הראש הורים שלא מפסיקים לשגע לי ת'שכל ועזבו את זה שאני בגיל הטיפש עשרה אז לא מספיק זה, עכשיו גם היא!? היא לא יוצאת לי מהראש אבל מה שיותר מטריד אותי בימים אלו זו המחשבה שאולי אני נמשכת לבנות!

אני?! אני סטרייטית! כל החברות שלי סטרייטיותתתת אפילו אין לי ידידים הומואיםםם מה לי ולזה?!

אז ככה זה נמשך.. ונמשך... ונמשך... וזה מטריד! וזה מבלבל אותי ואין לי שמץ של מושג מה לעשות עם עצמי...

החיים ממשיכים והם עוברים לי לאט פתאום. כל מקום שאני הולכת ורואה מישהי שהיא קצת מושכת לי את העין אני מתחילה לפחד, נרתעת.

יוצאים ביום שישי עם כל החברים לאיזה פאב לשתות משהו כרגיל.. ואני רואה כמה בנות מ"הקהילה" כן כבר למדתי לזהות אותן, עשיתי איזו עבודת מחקר לא קטנה.

ואני חושבת לעצמי חבל שאני לא איתן, היתי מרגישה יותר טוב להיות לידם, להרגיש שמבינים אותי, שאני לא היחידה, שיש לי עם מי לדבר, בעצם מה חבל!? אני סטרייטיייייית! ט'חח

ולחשוב שהכל התחיל מהופעה של אביב גפן, ממבט חולף של שניה וחצי שנמשך בערך 2 דק' ואני מביטה עליה והיא בוכה. וגם לי עצוב שהיא בוכה. אבל אני לא מכירה אותה!

-פרק 2-

אז עובר שבוע, ועובר חודש.. וכמעט חצי שנה...

ואני כבר מתחילה להסכים עם עצמי שאולי אני לא כל כך סטרייטית.. ואולי אני צריכה ללכת בגישה של "חיים פעם אחת" אז צריך לנסות הכל?! [חוץ מסמים! אני נגד]

הזמן עובר.. עדיין לאט... כל מה שבראש שלי עכשיו זה "אני לסבית אני לסבית אני לסבית!"

ואז קופץ לו איזה איש קטן שצועק "לא את לא, לא את לא, לא את לא!"

כן הכל בראש שלי! אני די מתוסבכת.

יום אחד אני קמה בבוקר בהחלטה רצינית במיוחד!

אני הולכת לשתף את החברה הכי טובה שלי ש..וואלה אני נמשכת לבנות! חיכיתי לרגע הזה שאני יסכים עם עצמי על משהו- או שכן או שלא! אז כן אני נמשכת לבנות.. אבל אני לא לסבית ואני גם לא סטרייטית!

שיעור מתמטיקה-חברה שלי יושבת לידי ואנחנו מתכתבות כהרגלנו, אני מודה באשמה אנחנו מתבגרות חרמניות בנות 17! פ'סדר?!

אז על מה כבר יכולנו להתכתב? סקס! נכון!

התחלתי להעלות את הנושא בצורה יצירתית-

>

תגידי היית עושה שלישיה?

-הייתי מנסה עם שתי בנים.. ואת?

ואיי נשמע טוב! ועם בת לא היית מנסה?

-לא! כל הכיף זה ששתי בנים "כאן בשבילך" מה קרה לך? מה אני צריכה עוד בת? בדברים טובים לא מתחלקים!

וואלה צודקת.

>

אני שותקת. השתפנתי. אני פחדנית! מה אני יגיד לה? היא הכי סטרייטית בעולם!

הפחד הכי גדול שלי עכשיו הוא שאחרי שאני יגיד לה שאני נמשכת לבנות אולי היא תחשוב שאני נמשכת גם אליה?! איככ לאאא היא כמו אחות בשבילי!

השיעור ממשיך אני משועממת אז אני מנסה שוב...הפעם בדרך אחרת..

>

אולי אני את ואיזה גברבר?!

-חחח וואלה איתך היתי עושה! הכי צחוקים אני ואת אהה?!

חחח כן יכול להיות מצחיק אנחנו עוד ננסה מתישהוא..

-חובה!

>

טוב אני לא יכולה להמשיך ככה! אני פותחת את כל הקלפים על השולחן..

>

את יודעת.. היתי מנסה גם עם בת..

-מה אורגיה?

לא..

-אז?

עם בת... אני ובת!

-חח טוב אחי

מה?!

-מה את רוצה!?

כלום.. אני רק אומרת שאני היתי מנסה עם בת!

-מה רציני!? את ועוד בת?

לאאא אני ועוד חתולה

-לא כאילו בת בת?

בואנה את דפוקה

-חחחח אני!? את אומרת לי שהיית מנסה עם בת ואני דפוקה?

למה מי שמנסה עם בת הוא דפוק?

-לא! אבל מי שמנסה עם בת היא דפוקה!

נו דייייי אני רצינית!!

-יווו אני בהלם מה את רצינית? מה כאילו זה מושך אותך?

מושך!

-אני מושכת אותך? ;)

תפסיקי!

-יאא איזה קטעים איתך לא ידעתי שאת נמשכת לבנות!!!!

תאמת גם אני לא ממש...

-מה איך מי מו מה!?

מה נדלקתתת

-אני עושה לך את זה???

ידפוקה את כמו אחותי אל תתחילי איתי

-חחחחחחח יאווו קטע השבוע

תיזהרי זה ביננו!

-ברור אוחציייייייי

>

מעכשיו הכל שונה!

זה לא רק המחשבות שיטרידו אותי עכשיו, אלא גם חברה שלי!

וזה לא רק היומן שאני יוכל לשתף ברגשות שלי, אלא גם את החברה שלי!

וזאת לא רק אני שתידלק כשאני יראה לסביות אלא גם חברה שלי - בגללי!

בעצם הכל אותו דבר... כפול שתיים! למה עשיתי את זההההההה?!

היתי חייבת! ירדה לי משקולת במשקל של 60 טון מהלב!

אני מרגישה טוב עם עצמי... אני חוזרת הבייתה הולכת לי בסבבה שלי ברחוב וכבר חושבת על הצעד הבא.. מעכשיו הזמן הזה יקר לי! כל דקה זה 60 שניות.. ממ כן זה לא אומר כלום אבל התחשק לי לכתוב את זה.

-פרק 3-

כבר סוף השנה..ואני עדיין מבולבלת.. לא מבינה מה בדיוק אני רוצה מעצמי אבל אני בטוחה שאני רוצה!

אני רוצה לנסות!

באתר שאנחנו מנויות בו אני מכירה הרבה חברים שלה כי גרתי שם לפני כמה שנים, בכל מקום שהיא מגיבה גם אני מגיבה, בלוג שהיא כותבת אני קוראת, אז מיפה לשם יוצא לנו להתכתב לא משהו רציני...לאט לאט העיניינים מתגלגלים.. ואנחנו עוברות לאיסיקיו. אני הכי מבסוטה בעולם!

והיא עדיין לא יודעת כלום.

השיחה מתחילה רגיל.. מה קורה טוב מה איתך מצוין מה חדש כלום.

נתקעות פה.

ואני מתחילה לספר לה על ההופעה של אביב גפן.. שהיתה בתחילת השנה, ושראיתי אותה עם "מישהי.." כאילו אני לא יודעת שהיא לסבית ושהם היו חברות באותו זמן.

אז הנה היא אומרת לי "כן זו היתה האקסית שלי!" החלטתי לא להתקע על זה.. כי תאכלס?! רואים עליה שהיא לסבית צריך להיות עיוור בשביל לא להבחין בזה.

ואז היא אומרת לי "מחר יש לי יומולדת!" ואני שמחה בשבילה.

"אולי תקפצי אליי?" היא אומרת לי.

ואני....ההורים שלי היום חוזרים מחו"ל אני לבד בבית. נותנים לך הזדמנות אני אומרת תיקחחחח אחייי קחחח!

אני מבסוווווווווטה אתם לא יודעים עד כמה!!!!

ואני נוסעת אליה ברכבת בלי להגיד לאף אחד! וכמובן שהמשחק של ה"קשה להשגה", שאני משחקת באופן קבוע, לא בא בחשבון כלל וכלל! כי חיכיתי מספיק זמן! יותר מידיי זמן! דיי והותר!

אני מגיעה אליה, אני מכירה את האזור, גרתי שם.

היא מביאה לי חיבוק, היא מגיע לי לגובה החזה. ומה שעולה לי בראש זאת אותה התמונה שלה, מחובקת עם האקסית שלה. בזמן שברקע מתנגן שיר של אביב גפן שמזכיר לה את אחותה, והיא בוכה.

ואז היא אומרת לי.. בא לך ללכת לסיבוב בפארק?

ומבחינתי? הכל מתקבל בברכה! חיכיתי לרגע הזה להיות איתה! קרובות!

אז מתחיל הסיבוב בפארק.. אני מאושרת. אין מאושרת ממני. אני הכי מאושרת בעולם! עוד רגע ודמעות של אושר זולגות מעיניי!

אנחנו מתיישבות על נדנדה בפארק, יותר נכון אני על המושב והיא על העמוד הזה שמחבר בין שתי המושבים בשביל להיות קרובה אליי. הרגליים שלי משתלבות בין הרגליים שלה ואנחנו קרובות.

הפנים שלה במרחק נשיקה ממני. בדרך כלל אני בחורה עם ביצים, אם זה היה בן היתי מעזה להפתיע אותו בנשיקה, אבל זאת בת. ואני לא יודעת מה עושים עם בנות!? לעזעזלללל איתי.

אני מסיטה מבט.

החיוך שלי מסגיר אותי!

"תגידי.. את נמשכת לבנות?"

-פאק-

פחדתי מהרגע הזה ובאותה מידה חיכיתי שהוא יגיע!

ואני עונה לה שיכול להיות שכן. אני לא סגורה על עצמי. אני מספרת לה על הרגשות שלי, על הבילבול...

היא מרגיעה אותי ואומרת לי שככה זה מתחיל. ואני בעצם נלחצת.. ככה זה מתחיל!? איך זה ממשיך!? זה נגמר מתישהוא!? עכשיו הבילבול כפול!

אנחנו קמות מהנדנדה.

כמו ילדות קטנות בפארק שעשועים של ילדים בני 4. אבל כיף לי!

אני מרגישה באמת כמו ילדה בת 4 בלי דאגות על הראש.

כשאני איתה.

קורה כאן משהו. אני מרגישה. אני והיא. זה מסתדר לי טוב בראש.

אני גם מתחילה להרגיש שבנים לא מעניינים אותי כבר.אני מתחילה לתכנן לספר לעוד כמה אנשים קרובים על מה שעובר עליי, או איך שקוראים לזה.. לצאת מהארון.

מחשיך.

אנחנו מסתובבות לנו ממקום למקום. כיף לי! אני חושבת שגם לה.

אבל מגיע הזמן ללכת.

מחר יש לה יומולדת אני נפרדת ממנה בחיבוק ובברכת מזל טוב ליום ההולדת חפרנית שכזאת.

קשה לי להיפרד, שלוש שעות עברו כמו 3 דקות! ככה זה שנהנים.

אני חוזרת הבייתה ברכבת ומתקשרת לחברה שלי, ההיא שסיפרתי לה.. אני משתפת אותה במה שהיה היום.

היא שמחה בשבילי אבל עדיין בשוק ממני. סבבה אני מבינה אותה. יעבור לה.

ככה עוברים להם הימים.

אני הולכת לישון וחושבת עליה.בלילה חולמת עליה. קמה בבוקר ומדמיינת אותה לצידי, ומצחצחת שיניים בחיוך כי אני מאושרת.

כשהטלפון מצלצל הדופק שלי מתגבר והוא חזק ואפשר להרגיש אותו גם מהצד השני של הקו. אני מקווה כל פעם שזו היא שמתקשרת. אם זו לא היא אני מתאכזבת כאילו עבדו עליי שזכיתי במיליון דולר!

ואם זאת היא על הקו אני מתרגשת כל כך. אני רועדת!

אני מ-א-ו-ה-ב-ת!

-פרק 4-

אז הכל התחיל מסיבוב בפארק..

מאז אני מבקרת אצלה מידי שבוע, ימי שישי בעיקר לפני שאני יוצאת אני באה אליה ואנחנו מסתובבות בפארק.

אנחנו מדברות כל הזמן, אני חושבת עליה בכל רגע ועוברות בי צמרמורות,

בשיעורים אני לא מרוכזת, שולחת לה הודעות והיא מחזירה תמיד!

שהיא מתקשרת יש לי פרפרים בבטן, אני מדמיינת אותנו ביחד מתחת לשמיכה ואני מתחממת באמת.

בית הספר כבר לא בשבילי גם לא החברים. עם ההורים שלי אני רבה מידי יום. סיוט מה שהולך פה.

כלום לא מעניין אותי.

חוץ ממנה!

שרע לי אני חושבת עליה, שקשה לי אני מתקשרת אליה, שאני עצובה היא מעודדת אותי,

כן, אני מאוהבת בה!

יום שישי.

יוצאים היום לשתות. הזמנתי אותה לבוא איתי. לא רצתה. אני מבינה.

קפצתי אליה לפני היציאה.

וכרגיל הלכנו לפארק שלנו, פנס אחד האיר על הפארק, כך שהיה די חשוך, איש לא עבר שם.

השעה היתה חצות בערך.

שכבנו על המגלשה. היינו קרובות מאי פעם. הרגשתי את פעימות הלב שלה. אני בטוחה שגם היא את שלי.

השפתיים שלה התקרבו לאט לאט, התקרבתי גם. הלשון שלי קפאה.

לפתע חשתי את המגע הרך של שפתיה, הלשון החמה שלה הפשירה אותי מבפנים.

כולי צמרמורות.

אחזתי בפניה בעוצמה ודחפתי את הלשון שלי לפה שלה. הרגשות הציפו אותי.

היא תפסה בי בגב התחתון.

אחת הידיים שלה עלתה מעלה מתחת לחולצה שלי. נהייה לי חם.

היא פותחת לי את החזיה. אני לא יודעת אם להפסיק או להמשיך. זה גם לא בשליטתי.

היא נוגעת בחזה שלי חזק. נעים.

יד אחת מחליקה כלפי מטה הכפתור של הג'ינס פתוח משום מה. לא אני פתחתי אותו.

דוחפת את היד מתחת לג'ינס שלי. מעל התחתון.

היא מרגישה את חום גופי.

ופתאום

אני מפסיקה.

נרתעת.

לא מבינה.

גם היא לא.

ההמשך בקרוב...