אפשר לדלג.

היום בפינת "בפולניה זה לא היה קורה":

היום הייתי ביריד. שמתי לב שחסרות לי בערך 3 מילים בממוצע מדי משפט, התחלתי לראות מטושטש, התחלתי להרגיש את הדופק שלי באזורים תמוהים (גרון? באמת?), וכל שיעול שהיה לי התלווה לכאב ראש חד ואיום. אני מייחסת את התופעה להתקף חרדה לילי על זוטות שקדם לשעות שינה מועטות מדי, העדר שתיה, יום חם, ותקופת מבחנים ממשמשת (כמו רופא עם ידיים קרות).

על אף הצטיידותי בתירוצים חינניים, נלחצתי מהמאורע. אולי כי הוא התרחש כבר בגרסה שונה בחודשים האחרונים, ואולי כי גיליתי שאני חושקת ושוחקת שיניים בשינה שזו דרך הפגת מתחים שהצטברו במהלך היום.

אז, אם לחץ מלחיץ אותי, יתכן ואני נתונה במעגל אכזרי של לחץ-תסמיני לחץ-לחץ נוסף. זו לא נוירוטיות, זו התבשלות עצמית במיץ של עצמי, שמתחילה קצת להפחיד אותי, על אף מתנת ההגבה המהירה. הרדארים של הגוף שלי מחזיקים מולי פלריג תעמולה ענק - "אנחנו הולכים לעקוף את גיל 25 בשנות כלב, רק שתדעי".

קצה החוט הראשון שלי הוא 

ריקוד

מקלחת

מוזיקה

ועוד כמה.

הלכתי לחפש לי נירוונה.