לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


אם מוחמד לא ילך לרומא, אולי הרומאים יבואו אל ההר.

Avatarכינוי: 

בת: 37





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2012    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
252627282930 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
11/2012

לקמפוס נכנסת גברת חתולים


יש לי דברים לספר, אבל קודם אני רוצה לישון. וקודם קודם, אני אספר רק דבר אחד שהצחיק אותי.

 

ישנה אישה אחת... מיוחדת, שמסתובבת תדיר בקמפוס שלי. ג'ינג'ית מבוגרת, עם (אלוהים יסלח לי) בלי חזיה (מצטערת אוף), כובע ופרחים שזורים רומנטית, מרוחה בשכבת סומק ורוד ממש ובאודם אדום ממש שלא תמיד נשאר בגבולות השפתיים שלה. נוטה לפלירטוט עם נהגי אוטובוסים, חתולים ומשבי רוח. נוטה גם לשוטט כאן עם עגלת שוק ולהאכיל חתולים. בד"כ נאספים סביבה עשרות חתולים, שמקבלים ממנה אוכל, ליטוף, ועוד דברים שכנראה נשארים ביניהם. 

 

עד כאן דמות גרוטסקית/משונה/חמודה.

 

היום חזרתי לי מהיריד, שהלך בו די חרא, אבל לא נורא.

בקיצור חזרתי לי מהיריד עם עגלת השוק השיקית שלי. להערכתי הגסה, אלפי, ואני לא צוחקת, אלפי חתולים נאספו סביבי ואף רצו אליי ממרחקים ברגע שהם ראו אותי עם העגלה (או יותר נכון את העגלה). התחלתי לצחוק בקול רם כל כך ששמחתי שאין נפש חיה בסביבה שעלולה לדווח עליי לביטחון, ואז פתאום חשבתי לעצמי שאולי הם מזהים אותי לא רק בגלל העגלה. נבהלתי לרגע ואז שוב נקרעתי.

 

זהו.

 

מעבר לזה אמור להיות כיף היום. יאה. קול

 

נכתב על ידי , 30/11/2012 16:15  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



Because the world is round, the wind is high and the sky is blue


 

 

הרמוניה

נכתב על ידי , 28/11/2012 20:18  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




עדיין בלב שבור עסקינן. אם זה מונוטוני מדי אז.. זה מה יש.

 

אני יודעת שאני מתגברת על מישהו או משהו שנכנסו לי ללב אם אני חולמת עליהם חלומות מפורטים ובהירים במיוחד, הרפתקניים בדרך כלל, בהם אני מנסה להשיב אותם אליי, ומתעוררת, בייסיקלי, בלי סיבות לצאת מהמיטה. 

 

אני יודעת שההתגברות הכרחית, בריאה, ומעצבנת לחלוטין. אבל החלומות האלה מערערים לי את אמות הסיפים. כאילו לקיתי באנמיה פתאומית.

ואז אני שוכחת מכל הבריאות והכורחים (המצאתי את המילה כרגע) והעצבים, ואני פשוט חוזרת לגיל 4 וקוראת "אבל למה אני לא יכולה לקבל מה שאני רוצה, למה למה למה", ואני באמת לא מבינה, ובאמת נשבר לי הלב כמו ילדה בת 4 שלא נתנו לה את מה שהיא רצתה והיא לחלוטין לא מבינה את ההגיון לרוע הגזרה. או מסרבת להבין. שזה אותו הדבר מבחינתי.

 

כן. במקרה האחרון אני באמת לא יודעת או מבינה למה לא קיבלתי את מה שרציתי. זה היה יכול לעבוד טוב. ממש טוב. ולפעמים העיניים שלי נרטבות קצת, אבל רק קצת, באמת. וכולם מנסים להוציא אותי מזה, ואף אחד לא מוכן להתפלש איתי קצת בקקי, עד שימאס לי ואני אעשה לעצמי טוב. לפעמים צריך להתפלש בקקי.

 

אני מרגישה כאילו הלב שלי עומד לארוז את מטלטליו ולעזוב אותי בכעס לאלתר. המוח מאשר.

 

טוב אין לי פואנטה לפוסט הזה.

נכתב על ידי , 27/11/2012 12:28  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

הבלוג משוייך לקטגוריות: סטודנטים , 20 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לדַפ אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על דַפ ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)