האם זה בוקר ?
ולא סיוט ?
כל הזמן המחשבות רצות לי באוויר .
אני כבר לא מרגיש כלום מרוב שאין לי כבר מה להרגיש יותר ..
הסיוט נמשך עוד יום ..
החיים קשים , אבל לסבול ? מי צריך .
תמיד שקורה לחברים שלי משו .. וצועקים וזה .
ואם אני באיזור כאשר זה קורה ..
הגוף שלי סופג הכל ומרגיש אשם כלפייהם ..
אני לא יודע למה ככה זה אצלי .
וזה דיי נימאס כבר ..
ואם אותי דפקו או משו כזה ..
אני מנסה משו כמו לריב
ולא יוצא לי אני לא יודע איך עושים את זה ..
כאילו מאיפה מתחילים מה אומרים
אני תמיד מגיעה למצב שנאני שותק בסוף ..
ועוד הפעם אני זה שיוצא אשם .
ואת המשפט הזה אני כמעט כל יום וכל חצי שעה שומע באוזניי.
"דני תפסיק להוציא עליי את הצעבים שלך ."
"אתה לא שם לב אבל זה כל פעם קורה שאתה מוציא עליי את העצבים ".
ובמילה הזאתי היא מתחילה למשוך לי בחותים ..
ואז האשמה עוברת אליי ..
Макsим "Отпускаю"
Have Fucking Nice Day