"כשהקיץ בא הם פורשים כנף בעקבות חלום שחלמו בסתיו והם לא אמרו אם הם יחזרו מהרי נפאל, מערבות פרו נודדים שם סחור וסחור הוא על זמן והיא על אור עם גיטרה וכינור.
בדירה קטנה, חשוכה מעט לא רחוק מכאן בסימטה בצד גר בחור אחד עם אישה אחת..."
השיר הזה כל כך מרגש אותי!
אני לא יודעת למה. במיוחד הסוף שלו, הוא כל כך מיוחד וכל כך נגע בי
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
