גם הבכי מושפע מהצחוק

יום שישי, ביום הראשון של העשור השני של המאה העשרים ואחד,

הייתי בירושלים. קשה לתאר כמה התרגשת! איזו עיר יפה..

אבל הכי חשוב, שהייתי פעם ראשונה בכותל.

כשהגענו היו לי דמעות בעיניים. איזה מקום מאחד זה, כולם עם כולם,

אין אף אחד בחוץ. כל כך התרגשתי לשים פתק.

אח שלי הקטן סיפר לנו שהוא כתב בפתק "שיהיה מים בכינרת, ולא יהיו מלחמות".הכי יפה הייתה הנחישות שהמשאלה שלו תתגשם

לא משנה שיש צדדים לא יפים,

איזה עיר בירה מדהימה ביופייה יש לנו.

יש לנו פשוט ארץ נהדרת