היי כולם ...
זאת הפעם הראשונה שאני כותבת בבלוג שלי ..XP
אני לא יודעת כל כך איך להתחיל כי אתם לא יודעים עליי שום דבר...אז... נראה לי שכבר הבנתם שאני קיבוצניקית....והנה ההמשך..
אני מתה על כלבים. יש לי כלבה דלמטית ועוד כלבת באסט חתול אפור עם פסים שחורים והאחים שלי..חחח...
חוץ ממני יש עוד שלושה אחים... ההורים שלי גרושים..ו..... אני לא יודעת מה עוד אני יכולה להגיד על עצמי...0.0
אני חושבת שפשוט אני אתחיל לדבר....[אוי לא.....חח..סתם]
אני תמיד חושבת ש" היה מגניב אם החיים שלנו היו כמו של האנשים בתוכניות טלוויזיה" אבל בעצם יש לי פחות או יותר חיים כאלה.
כל יום אני מגלה איזו רכילות תוססת, יש אקשן בבצפר, יש את המורים השונאים ויש את השנואים, יש את זה שאת אוהבת, יש את הבנות שתמיד את הולכת איתן...
בקיצור לא חסר... אבל בטח מי שקורא את הבלוג חושב שיש לי אחלה חיים..... צער לי לבסר לחושבים .. אבל ממש לא !
החיים ממש לא מושלמים.. כמו בתוכניות יש ת'הורים שרוצים ציונים יותר טובים, ושיש ציון 82 הם שואלים למה אין לך 92 [אני שונאאאאת שהם אומרים לי את זה ><],
יש את הבנות המגעילות שדואגות לאמלל לי את החיים, יש את האחים המעצבנים, יש את המורה שמחשיל אותך, ויש לי עוד מלא דוגמאות , אני חושבת שתיסתפקו בזה.
הזמן האחרון יצא לי להסתקל על החיים מזווית שונה... אני רבה עם איזה ילד מעצבן... שילך להז#**! ... ואני לא עושה מזה סיפור גדול... אני יותר שמחה .. פחות מרחת על עצמי ועל החיים שלי.... פשוט מסובבת ת'חיים למבט אחר.... ושלא תבינו לא נכון... זה ממש היה לי קשה לעשות את זה... התהליך הזה לקח לי שנתיים...
אני חושבת שמי שרוצה להסתקל על החיים בלי לחשוב כל הזמן "איך הוא נראה עכשיו... יזכרו מחר שעשיתי את זה ?!... אוי איזה טעות . איזה באסה"
פשוט לזרום לא להסתקל אחורה [לא לגמרי כן !! 0.ס]
השתנו לי לגמרי החיים מאז שעליתי לחטיבת בניים.
טוב נראה לי שזה מספיק!!!.....
אני אמשיך בפעם אחרת אני מתה מעייפות [למרות שרק 9 בערב 0.ס]
ביוושש