גורג'ס:)
|
| 8/2009
אין
תקופה אחת המסריחות שנתקלתי בהן.
כשאתה עובר משהו אתה בטוח שאתה היחיד בכל העולם כולו שמרגיש מה שהוא מרגיש
הרגשה של הלבד
הרגשה של חוסר הבנה
הרגשה של בלבול מטורף
פשוט חוסר שפיות.
אז אני יודעת שאני לא היחידה שמרגישה ככה
אבל עדיין זה פשוט מרגיש לבד.
אין לי כוחות יותר
ואין לי כוח לאסוף את עצמי מחדש
מסתבר שאין דבר כזה חברים
זה פשוט אוסף של אנשים עם תכונות משותפות שמעבירים פרק זמן מהחיים ביחד,
יש כאלה שאפילו נשארים כמעט כל החיים,נדיר אבל קורה.
אני כבר לא סומכת על אף אחד
אפילו לי זה נשמע מסכן להגיד את זה
אבל אין לי כוחות להלחם על כלום.
תקופה מזעזעת
במלוא מובן במילה..
בסופו של דבר כל אחד עושה מה שטוב לו
ואני לא כועסת על זה
גם אני מתנהלת ככה,זה טבע האדם
להיות איפה שטוב לך.
אני לא יכולה להרשות לעצמי להתאכזב מאנשים
אני בטוחה שגם אני איכזבתי לא פעם או פעמיים אנשים
אבל אני יודעת להבקש סליחה
אחרי חשבון נפש
אני גם מתכוונת לזה,
אם אני לא מתכוונת אני לא אומרת מלכתחילה.
כל אחד עזב למקום אחר,
אני פשוט מרגישה שאני תקועה במקום בלי יכולת להזיז את הרגליים.
לא רוצה שום רחמים של אף אחד
רק צריכה להרים את עצמי כמו שנתתי לעצמי לשקוע.
אני זורקת דברים לאוויר
מסכימה לא מסכימה איתם
הפיצול שלי הזוי מתמיד
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
