אני בטוחה שלפחות לכל אחד מכם יש מישהו/מישהי שאתם שונאים.
ואני לא מדברת על השנאה הסתמית הזאת, של "אנטי להקות/מפורסמים".
אלא על מישהו שאתם באמת מכירים. שונאים אותו בגלל מי שהוא.
בכל מקרה, גמאני שונאת מישהי. שונאת מאוד אפילו.
וכל פעם שאני רואה אותה, מציפה אותי הרגשה מגעילה. הרגשה של שנאה, כעס, קנאה.
והכי גרוע - אני רוצה שיקרה לה משהו רע.
שהיא תעלם, תפסיק לקחת לי הכל.
את הבנים, החברות הבודדות שלי.
למרות שאין דבר כזה - היא מושלמת. עובדה. הכל הולך לה.
אז כן, אני מקנאה. זה הורג אותי.
העיניינים בבית לא טובים.
שנה אחרי המוות של אחי, ההורים שלי התגרשו.
באותה תקופה לא ממש סיפרו לי דברים..
הבנתי שכתוצאה מהדיכאון, אבא שלי בגד באמא שלי,
ואמא שלי גילתה את זה והתגרשה ממנו.
אני חיה עם אמא. כל שבועיים בערך אני נוסעת לבקר את אבא שלי בצפון.
הוא התחתן עם אישה אחרת שהיא גרושה עם ילדים.
כל הזמן הילדים שלה (שהם יותר גדולים ממני), מתגרים בי.
כי אני "פריקית" , ו"אימו" וכל החרא הזה.
אבל עזבו את זה, אמא נכנסה לדיכאון.
במקום שהיא תיהיה שם בשבילי, אני צריכה לספוג את הצרות שלה.
דיי! אני שונאת אותה!
אני רוצה לעבור לפנימייה, היא לא מסכימה לי. אני אנסה לדבר עם אבא.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
