עברו שבועיים. רק עוד שבוע ואני רואה אותו.

מה נדפק . 

וזהו, מוחקת כל קשר עם הבן אדם. 

קיץ=עבודה, טרמפים, בגדים קצרים, חופש, כנרת. 
כנרת=בגד ים.

רשמית התחילה התקופה של כנרת כמה פעמים בשבוע, וכל פעם מחדש קשה לי להוריד את החולצה, להשאר חשופה... כל פעם מחדש להרגיש השמנה מול כל החברים.
אבל צריך להתמודד, כי אני לא יכולה לבוא לחברים ולהגיד להם "אני לא באה, בגלל שאני שמנה."

אז אני מתמודדת, ואני הולכת לכנרת. עם בקיני אבל עם מכנס קצר. ואני שותה, בירה או וודקה-מה שבא ביד. רק לא לראות את עצמי באמת.