Always looking out

חרא לי ובא לי לבכות.

איבדתי את 2 החברות הכי ותיקות וקרובות שלי, אני מתגעגעת לאור, ואני לא מאמינה יותר במערכות יחסים.

אני לא מסוגלת לגעת באף בחור שהוא לא אור, אבל הוא לא רוצה אותי אפילו בתור יזיזה. (לא שזה מה שאני רוצה להיות בשבילו אבל זה די קרה אם אני רוצה או לא) ועכשיו הוא מתנתק ממני לגמריי.

אני הכי לבד שאפשר.

בגלל שהוא פגע בי כל כך אני לא רואה איך אני מתאהבת שוב אי פעם בחיים.

אני מתגעגעת ללהרגיש איך שהרגשתי כשהייתי איתו. ואני כבר לא מאוהבת בו, אבל אני לא רוצה להרגיש את זה עם אף אחד אחר ואני כבר לא מאמינה שלגברים יש את היכולת לאהוב. הדרישות שלי ירדו כל כך נמוך שאני לא רוצה שהוא יהיה מחוייב אלי ואני לא מצפה ממנו לכלום אבל הייתי כל כך רוצה לישון איתו כפיות. להרדם כשהוא מחבק אותי ולקום וללטף לו את הפנים ולחבק אותו עד שימאס לו שאני מעירה אותו, והוא ישכב עליי כדי שאני לא אפריע לו לישון. איכשהו זה נראה לי חמוד באותו רגע.

וואו כמה שהבחור הזה התייחס אליי כמו לחרא. איך נמכרתי כל כך בזול?