איך אוכל לתאר את מה שקרה בתלאביב?
כשהגעתי אליו הוא היה נחמד כרגיל(אני רואה אותו פעם בחצי שנה)
הגעתי ואמרתי שלום,והוא דיבר עם ההורים שלי,ואז עם הפסיכולוגית שלי והיא אמרה לו בטלפון שאני משדר מצוקה.
היא לא יכלה להגיד לי את זה ע היא כל כך לטובתי או מה שהיא אמרה?
היא ממש עיצבנה אותי וגם איתה אני מנתק קשר.
קיצר,היא אמרה לו שניסיתי להתאבד.(תכלס,זה די נכון,אבל אני ביקשתי ממנה לא להגיד לו את זה)
הוא שאל אותי איזה כדורים לקחתי ובאיזה כמות ואני לא זוכר כי זה היה מזמן XD,והוא נתן מלא עצות להורים שלא ממש עוזרות לי לשלוט בהם ><
אמרתי לו שלקחתי אדוויל ואיזה 5 כדורים,והמצאתי לו ואין לי מושג מאיפה.הכריזמה המושלמת שלי (XD)גרמה לזה להראות אמיתי.
לא סיימתי
באיזהשהוא שלב הפכתי להיות ציני רק כדי לראות כמה רחוק זה יגיע
-הוא ביקש מההורים שלי לחתום על צו אישפוז.-
אבא שלי ישר קם לחתום ואני עדיין בשוק כי לא האמנתי שה אשכרה קורה.
ואז אמא שלי חתמה על זה.
ואני התחלתי לצחוק כמו משוגע,וצעקתי שה"כלום הגדול" יבוא ויקלח את כולם לאבדון.
ואז יצאתי מהמשרד שלו,והמזכיר ההומו שלו צעק לי ששכחתי את המעיל.
זה לא עיניין לי ת@^%
התחלתי לרוץ וההורים שלי התחילו לרוץ אחרי,ואיבדתי אותם ורצתי חצי תלאביב,והתחלתי לבכות כי ם אשכרה חתמו על זה בלי לשאול אותי אם אני רוצה בכלל ללכת לחור הזה.
התכוונתי ללכת להרביץ לו ולקחת את הטופס ולקרוע אותו.
ההורים שלי השתגעו ואמא שלי התחילה לבכות לי בטלפון.לא היה לי אכפת.
אבא שלי היה חצי מת.לא היה לי אכפת.
אחר כך הם מצאו אותי והלכנו אליו ולקחנו את המסמך וקרענו אותו.
בעיקרון,זה נגמר.אבל לי עדין יש תהיות כי אם מישהו שלמד שנים המליץ לאשפז אותי,מה זה אומר עלי?
מה זה אומר על כל ההשקפת חיים שלי?
אני צריך להשתנות?
אני צריך להתאשפז?
האם אני זה באמת אני?
אני חושב שמשהו באישיות שלי לא בסדר,שמשהו דפוק אצלי.
אלוהים,אני מתחיל להתחרפן.
ביי להיום.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Mr. Manson
לכו תגיבו על כמה שאני טועה