I know I'm nothing

פוסט אחרון עליו זתומרת.

שהוא חופר לי כבר יומיים שאני אגיד לו מה שיש לי להגיד לו

(ולא באמת יש לי מה להגיד, סתם ניפחתי אתזה בשביל לשגע אותו)

ואחריי יומיים של אסמסים שיכורים וסינונים שלי ושלו

שאני מתחננת מימנו לבוא אליי ואני אספר לו והוא אומר אינלו זין

שזה שטויות ושבעיות של ילדים לא מפריעות לו (כי הוא הרמטכ"ל או משהו כזה.)

ואני מסיימת באסמס של "חחח טוב כבר אין לי מה להגיד לך חוץ מזה שתלך לעזאזל כי נמאס לי

לרדוף אחריך ואני מקווה שלהיות חייל גורם לך להרגיש קצת טוב עם עצמך כי אתה בנאדם זבל"

וכל מה שיש לך להגיד "טוב שסופסוף עלית על זה!"

אני נשאר עם חור בבטן שמתמלא בדמעות, פשוט עוזבת אותך ושוב מחדש מקווה שזה לא באמת הסוף

שעוד כמה חודשים אני אפתח את הטלפון ואקבל מימך אסמס.