חשבתי שאם אי פעם אני אקבל עוד רגע איתך אני אספר לך הכל
שאני עדיין אוהבת אותך ורציתי שנחזור שבוע בערך לפניי שנהתם ביחד
ולפני חודש הייתה לכם שנה ואני עדיין אוהבת אותך
שזה הטעות הכי גדולה של החיים שלי ואני בחיים לא יעשה לך רע רק אם תיתן תחזור אליי
טוב שלא אמרתי, זה יכל ליצור מצב נורא לא במקום בשבילי.
לא ראיתי אותך המון זמן.. שהיא אמרה לי בטלפון שאתה בא
כמעט הסתובבתי וחזרתי הבייתה, לא רציתי לראות אותך.
התחמקתי כל החופש מחברים שלי בשביל לא לראות אותך
ממש פחדתי שתשים לב לשיער שלי, אני יודעת שאתה ממש שם לב לדברים קטנים
בסוף היא שכנעה אותי לבוא ולא היה לי אומץ.
אבל הדקה הראשונה הבלתי נסבלת הזאת של המתח עברה ולא שמת לב
ישבתם ודיברת רק איתי, וידעתי שנכון הבייתה ביחד כי מכרת את הטוסטוס שלך
שעברנו מאחוריי הביתספר שלי, שפעם היה גם שלך שכחתי באיזו שנה אני.
לגמרי קפצתי שנתיים אחורה, סוף אוגוסט, אני ואתה הולכים במקום ההוא ביחד,
(דרך אגב, אתה יודע שמאז שנפרדנו לא הלכתי בדרך הזאת אפילו פעם אחת? תמיד לקחתי דרך אחרת..הדרך הזאת שלך)
שכחתי לגמריי שעכשיו אנחנו קצת ב2012, שאתה חייל, שבדיוק נפרדת מחברה שלך שבגדה בך בקטע דיי מסריח,
ופשוט התנהגתי אלייך בדיוק כמו בשבועות הלא ברורים האלה לפניי שנהיו ביחד
אפילו לא שמתי לב, אבל זה גם בא מהצד שלך..
ככל שיותר התקרבנו הבייתה המתח הזה גדל כל כך עד שרציתי לדפוק צרחה ולברוח
הכרחת אותי לבוא איתך ולא להמשיך ישר, והלכנו ברחוב שלך, שפעם היה גם שלי..
לא יודעת אם אתה יודע אבל הרחוב פשוט במאה אחוז מזכיר לי אותך
השנה שגרתי שם היא השנה שהכרתי אותך, ורוב הזמן שגרתי שם כבר היה לנו סוג של קטע
חוץ מכמובן הזמן שהיינו רשמית ביחד, ועברתי משם קצת פחות מחודש אחריי שנפרדנו,
ככה שהרחוב הזה פשוט מזכיר לי אותך.ומין הסתם תוסיף לזה שזה גם הרחוב שלך.
שם זה כבר להיות אחרת...אתה יודע
בסוף על הספסל הזה עשית שטויות עד שנישקת אותי, חשבתי שאני בהזיות. נשבעת לך.
לא חשבתי שגם אצלך אחרי שנתיים שבהם דיי שרפתי את הגשר שלי איתך נשאר משהו, אפילו אם זה משיכה
אתה מבין, אני זוכרת כל חלק ממך, אני זוכרת הכל. ואתה מסמן לי את התקופה הכי יפה בחיים שלי
את המדרגות מהגשר, את הקיץ של 2010, טלפונים מקולקלים, את הרחוב שלך, כלב מכוער
ארנב ורוד, חדיי קרן ואת הדיבור שלך, את הגינסים שלך, את הטמטום שלי,את ההליכה שלך שהכי יפה בעולם
רגליים ארוכות ורזות, עגיל בלשון, קושקוש, אתריי בניה, מדוזות, פלמחים, אצבע שבורה ואין לזה סוף..
אני זוכרת את הפעם הראשונה שראיתי אותך, עם שיער בלונדיני ארוך, וחשבתי מזה הדביל הזה
אחר כך באתי אלייך, זה במילא בדרך שלי
שינית את החדר שלך, שנכנסתי לשם זה הזכיר לי אותה..
המשכת לנשק אותי אבל עצרתי אותך שם, ואז שליוות אותי הבייתה
"מה עשית לי בלבלת אותי לגמריי עכשיו"
חיכיתי שתגיד משהו, והייתי כבר מוכנה להגיד לך כל מה שרשמתי למעלה,
אבל אמרת לי שזה ממש לא היה זה ושאני לא אחשוב שזה היה משהו אחר, בסדר?
אני מסתכלת על זה דווקא לגמרי במבט אופטימי, לא חשבתי שיקרה משהו אחר
ואם כן זה לא היה טוב בכלל.
אתה מבין, אני באמת אוהבת אותך אז מבחינתי זה בסדר שקיבלתי עוד לילה איתך
כמה שעות איתך, גם אם תחזרו וגם אם אתה לא תראה שזה יקרה וגם אם תמצא מישהי אחרת
קיבלתי אותך עוד פעם אחת, כשאני יותר טובה מטינופת שהיתתי לפניי שנתיים
ועדיף שהנשיקה האחרונה תהיה ככה ולא מה שהיא באמת הייתה,
בעיקר כי אני לא זוכרת אותה ויותר מידי זוכרת את עצמי
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Polar Bear.