דכאון
דכאון
לבד
הפרעות אכילה
הרס עצמי מוחלט
סוג של יאוש וחוסר תקווה
להתחרק ממלא אנשים
להתפוצץ מגעגועים לאנשים שאני הכי אוהבת
ולא לעשות כלום בקשר לזה
טיול של ביתספר
לחיות בתוך הראש ולא לראות את המציאות
שיחה עם חברה טובה
לא לקחת ללב
לא לקחת קשה
לעשות עם זה משהו
זה רק סוג של בשביל שישימו לב
אני בסדר
נקודת מפנה כזאת
ואני רוצה מישהו קטן מימני בשנה
וחידשתי קשרים
והתחלתי לאכול
ולאכול בלי לחשוב על זה
ואנשים התגעגעו אליי בחזרה
ושאתה לא חושב שכולם שונאים אותך אתה פתאום מגלה שזה ממש לא נכון
וסילבסטר
ושיכורה
ואמרתי למדוזה את האמת
"כל פעם שאני מתקרבת אליך יותר מידי נהיה לי רגשות וחרא כזה"
היה לי כיף
ואני כבר לא לחוצה
"החלטתי שאני לא קשורה לשום 'חבורה' אני פשוט עם מי שאני באותו הרגע וטוב לי ככה"
ואני כבר לא לבד
אני כמה פעמים ביום כבר עוצרת את עצמי ושואלת
"את שמחה? את נורמלית?"
כן
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Polar Bear.