אני כבר לא יודעת מה אני? (או ליתר דיוק מה אני מרגישה)?
בהתחלה זה היה עצב,ואז היה רגעים של "שמחה וצחוקים וזה" ואז עוד פעם עצב,
ועכשיו זה בדידות...
פעם אני זוכרת לפני שהייתי הולכת לביצפר(כשהייתי מתארגנת בבוקר) הייתי מזה משקיעה בבגדים ובאיפור וכל העניינים,
ועכשיו זה לא שאני רוצה להיראות "טבעית" כי אני גם לא מהאלה שמתפרעות עם השחור,עכשיו אני בקושי מתאפרת ודבר ראשון שאני רואה אני לובשת, וכל היום חברות שלי "מה יש לך?","למה את עצובה"?
אני זוכרת שפעם מזה הייתי שונאת את הבית שלי,כאילו מבחינת לשהות בו(לא שעכשיו אני רוצה), ותמיד הייתי מאושרת ללכת לביצפר ולצאת עם חברים וזה וכל הזמן הייתי אומרת לעצמי:"איזה מזל שיש לי חברות כאלה " , זה לא שהם לא חברות טובות...טוב נו במחשבה שנייה אולי רק שתיים מהן לא כ"כ טובות, אבל השאר סבבה,הם כל הזמן שואלות אותי בזמן מה קורה לי, כי אני גם נוטה להתעצבן עלים לפעמים בנוסף לדיכדוך.
כשאני חושבת על זה, זה לא נעים להסתובב עם מישהי וכל היום מדוכאת ועצבנית,אבל מצד שני אני לא יכולה להסתיר את זה כבר וגם לא ממש איכפת לי....
זה פשוט חרא הרגשה, פשוט כבר נמאס לי מהכל: מהביצפר, מחברים, מלימודים, מהבית, מהמשפחה שלי...
אני לא רוצה להיות לא בבית ולא בביצפר כך שאין לי ממש מה לעשות,וגם המורה הדפוק שלי למתמטיקה אחרי כל המאמצים שהשקעתי לאחרונה (והשקעתי) הוא בא אליי ביציאה:"את צריכה להשתדל יותר הציונים שלך לא משו, בעיקר במתמטיקה",באמת?! לא ידעתי אולי עם לא היית כזה חרא בלהסיר וללמד משוואות היה הולך לי..כי אני טובה במתמטיקה,באמת ומאז שהוא מלמד אותנו אנלא יודעת כלום ועוד אמא שלי כל היום :"מה עם מתמטיקה"? "אולי ניקח לך מורה פרטי"?
ועוד בנוסף לכל השעות שיש לי בביצפר ואחרי זה התפרקות בכי ועייפות בבית היא רוצה להכניס לי מורה פרטי?! HELL NO!!!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Beautifulsoul012
