טוב. זה הרי הייה ברור לי שזה מה שיקרה. לא חידשה לי שום דבר.
פשוט עזרה לי לרדת מהקטע הזה.
אם היא חושבת שזה מצחיק, שתהנה.
אם היא חושבת שבסופו של דבר ישארו לה חברות, שתהנה.
נמאס לי להיות כאן בשבילה ולתת לה לרמוס אותי ואת הכבוד שלי כל פעם מחדש.
נמאס לי לוותר לה. נמאס לי להיות החברה הטובה שלה. נמאס לי, נמאס לי שהיא תוקעת לי סכינים בגב. נמאס.
האמת, זה דיי כואב שכל פעם היא עושה את זה מחדש. זה דיי כואב שהיא מנסה לעשות לי רע בכוונה.. והיא פשוט עושה הכל בשביל לגרום לי להרגיש חרא.
היא חושבת שזה עושה לי משהו? שהיא אומרת שהיא אוהבת אותו עכשיו? זה לא מזיז לי. פשוט ככה. האמת, אני באמת לא חושבת שהוא רוצה אותה. אם יש דבר שאני כן מאמינה לו, זה שהוא לא רוצה אותה. כי הוא מכיר אותה. והוא יודע שהיא חרא.
אני לא מתכוונת לכעוס על זה. ואני לא מתכוונת להפגע מזה, כי היא כל כך לא שווה את זה.
ויודעים מה, גם אם הוא כן ירצה אותה, גם אם הם יהיו ביחד, אני פשוט אדע שאני הרבה מעליה. ולא בגלל שאני יותר יפה, או יותר חכמה או משהו כזה. פשוט בגלל שאני לא יורדת לרמות כאלה נמוכות בשביל לפגוע ב"חברות" שלי. הרי זה הדבר היחידי שהיא מנסה להשיג בזה. את הקנאה שלי, את הכאב, את העצבים. ואני לא אתן לה את התענוג הזה.. פשוט לא אתן לה.
יהייה בסדר, אני יודעת את זה. ולא, אני לא מתכוונת לבכות בגללה. כי היא זבל. פשוט ככה.
לילהטוב.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
