אוף. ושוב ההרגשה הזאתי של להיות לבד.
ושוב ההרגשה הזאתי שכולם ביחד אבל אני בצד.
שוב ההרגשה הזאתי שיכול להיות יותר טוב.
שוב זה מרגיש שהכל חרא.
שוב זה מרגיש ששונאים אותי.
שוב אני מרגישה חרא. שוב.
ואחריי שהרגשתי כבר שאני לא לבד. ואחריי שהרגשתי שיש לי חברים אמיתיים. שבאמת טוב לי, ההרגשה הזאת חזרה.
זה מעצבן. ורק בא לי למות. נמאס לי מזה כבר.
נמאס לי להרגיש לבד.
נמאס לי להרגיש בלי חברים אמיתיים.
נמאס לי להרגיש שלאחרים יותר טוב מלי.
נמאס לי להרגיש רע..
פשוט נמאס לי. וגם כשאני מנסה לגרום לזה לעבור זה לא עובר.
זה רק מתחזק, ואני רק מרגישה יותר לבד. בא לי לבכות.
ביי.