Utopia

אני לא יודעת למה אני כותבת כאן בהתראה קצרה...

אין לי משהו על הלב או משהו בסגנון, ואני גם לא מאמינה בלכתוב הרבה כדי למשוך תגובות, אבל אני פשוט רציתי להזכיר לעצמי שלפי כל השאלונים למיניהם שעשיתי היום בשביל לשים ברשימות הנחמדות - אז הבנתי הרבה על עצמי... זה נשמע מטופש להבין משאלון כל כל לא אמין אבל נחמד - כל כך הרבה.

אין לי כח לחזור מחר לביה"ס, זה מרגיש כמו לחזור אל הכיתה אחרי החופש הגדול... זה מעציב אותי כל יום שבת שנגמר... שוב להתחיל שבוע שיש לי בו מבחן - ושוב כל השיעורים והלחץ המעצבן הזה של להספיק בזמן. אין לי כח לזה - אז מגיע יום שבת, ומנסים לדחוס בו כל כך הרבה עד שגם הוא נהיה סוג של מלכודת לחץ, ואז הוא נגמר, ואת חושבת לעצמך - למה לעזאזל פשוט לא נשארתי לישון או ביליתי את כל היום בחוץ במקום לעשות שיעורים ולצפות בטלוויזיה, ואז את אומרת שביום שישי הבא את תכיני שיעורים -אולי אפילו תכיני בכיתה כדי שיהיה לך יום שישי חופשי פנוי.

אבל זה לא יקרה - והכל יקרה מחדש, במחזוריות. שזה די מצחיק בהתחשב בעובדה שכל יום קורה לנו משהו חדש אבל על בסיס אותו תסריט. אני מרגישה כמו באמצע בין סרט לתוכנית ריאליטי - מכתיבים לי מה לעשות אבל אני עושה מה שבא לי על הבסיס של זה. ונמאס לי - מתי כבר משהו ממש מסעיר יקרה?

אני לא אומרת שהכל גרוע עכשיו - אבל זה שטוח ומשעמם... כיפי - אבל משעמם, זה כמו לעלות על רכבת הרים הרבה פעמים, זה כיף אבל משעמם, אתה עדיין תצרח אבל אחר תגיד - זה נהיה פחות מפחיד מפעם לפעם - בוא נעלה שוב. (לא בא לי לעלות שוב, בא לי משהו חדש) בא לי שמה שאני רוצה יקרה לפי התסריט שלי - ושלא תגיד לי מה שאתה רוצה מתי שבא לך ושתסתכל עלי מתי שבא לך ואיך שבא לך... בא לי שדברים יקרו 

בידיוק

כמו

שאני

רוצה.

ברור! אבל בכל זאת בואו נראה מה עשיתי היום...

קודם אני רוצה להגיד שאני תומכת לגמרי ביום שבת וחופשים

כי:

א. זה תירוץ מה זה שולט (אוף אבל אמא! חופש! \ שבת!)

ב. אפשר לישון עד מאוחר

ג. יום שתמיד אפשר לעשות בו הכל - תמיד נוח בו ואין מישהו שתפוס תמידית בשבת, תמיד נוח ומזג האוויר יפה - למרותש אני מעדיפה חורף XD

ד. הקניון פתוח - עדיין... בשעות מאוחרות אבל עדיין נוחות...

ה. משפחה והכל...

ו. חברים והכל.. (:

ז. אין ז בשבת! הוא מושלם! הוא לא קדוש! הוא מושלם! אין שופ פאק פה.

בכל מקרה, כל השבוע רק חיכיתי ליום שבת, כי היה לי השבוע הרבה לחץ - מבחנים, היה לי קשה להתעורר בבוקר כל השבוע, וזה מבאס - כי כבר יש לך הרגשה שאתה עוד נשאר היום בבית... והיה לי קר בבקרים - דבר שמשך אותי מאוד להישאר במיטה - אבל לא יכולתי, היה לי מבחן! וגם אם הייתי נשארת, הייתי צריכה להתכונן - במילה אחת היה לי הרבה ביה"ס.

אז סוף סוף הוא הגיע - היום המהולל, והוא היה סביר - לא משהו מיוחד, נשארתי בבית, התעוררתי בעשר בערך בבוקר - היה לי חמים כי זה שעה שכבר לא קר - לא כמו שבע בבוקר... (איכס...) קמתי בהרגשה טובה אבל ידעתי שנשארו לי שיעורים כי הייתי עייפה ולא עשיתי אתמול, אז באסה לי...

בכל מקרה ניסיתי למשוך את ז כמה שאפשר - אבל עשיתי שיעורים - זה די קטע לי את השבת, כי לקח לי הרבה זמן כי היו לי הרבה שיעורים למחר - אבל לא נורא, כי היה מעניין - אנגלית בעיקר וערבית - מתמטיקה לא אבל ספרות כן - מה לעשות, מינוסים ופלוסים בהכל...

אחר כך הכל היה סבבה - חשבתי ללכת לקניון עם אמא שלי כי רציתי לקנות סיכות לתיק וצמידים (השחורים הדקים האלה - הכי יפים בעיניי בין כל הניטים למיניהם...) וגם רציתי להראות לאמא שלי חנות עגילית מגניבה - אין לי חורים באזניים! זה די באסה כי יש כמה עגילים ממש יפים שאני ממש אוהבת וניסיתי להניח על האוזן והם נראים ממש טוב, אבל לא נורא - בשלב מסוים יהיו לי עגילים, הסיבה שאין לי עגילים זה כי התערבתי ע אח שלי שלא יהיו לי עגילים עד גיל 16, אף אחד לא זוכר על מה ההתערבות אז הפכנו את זה לסתם עוד התערבות - אז יאללה - רק עוד ארבע שלוש שנים...

בכל מקרה, עכשיו בערך רבע לתשע, ויש עוגה בתנור - והפרסומת הזאת של משפחה חורגת בטלוויזיה עם השיר היפה. עכשיו התחיל חדשות ויש רוח קרה יחסית למשך כל היום...

כל היום בא לי לצאת, ולא יצא לי לצאת אז יצא לי להתחמם פה - שזה גם לא כל כך עובד- אבל לפחות יש ליז מן איכות עם אמא שלי - בערך.. 8\ טלוויזיה נחשב נכון? מה?! רציתי לצאת לקניון לא?

סתם יש לנו הרבה זמני איכות ביחד...חחח... זה לא רק בימי שבת

אז כן - יום רגיל, רק בלי בית ספר - מה לעשות.

באסה.

(:

למזלי - אני ילדה של מצב רוח טוב ואופטימיות - מפתיע - אבל רק מהשנה...

אז אתם לא תיראו כאן הרבה התבכיינות - אלה אם כן אתם רוצים ובמקרה הזה - לא אין מקרה כזה, כי אני לא אשנה את ההתנהגות שלי כדי להכניס עוד כניסות או עוד תגובות, כי אני כותבת לעצמי, בשבילי - לראות איפה אני עומדת - להראות לעצמי מה אני - זאת מאין השתקפות מוזרה שאני נותנת לעצמי, זאת החלטה שלי שלקחתי על עצמי אחרי שגיליתי שלמרות שהכל "נפלא פה", אז לפעמים זה לא ככה, ואני לא רוצה לריב עם חברות שלי וליצור מהומות - אני די נמנעת מזה, אז אני אצעק על המראה ואספר לה מה קורה...

(זאת דרך מטומטמת לאללה להסתכל על בלוג, אבל אני צריכה תירוץ כדי להיכנס לעולם של כותבי שירת חתיכת ורידים - למרות שלא כולם ככה... ואני חייבת להגיד שזאת השירה וכתיבת הסיפורים הכי יפים שיש כן? אני לא מתנגדת לכתיבה שלהם...)

אז ההסבר שלי לזה שאני כותבת בלוג (למרות שזה נשמע יותר כמו התנצלות... XD) זה ש...לא תמיד יש על מי לצעוק או להראות שאתה שמח - כי כל פעם שאתה תהיה שמח - מישהו אולי יהיה עצוב וזה לא יפה להראות שאתה שמח ליד מישהו עצוב. ואין תמיד מקומות לבכות מלחץ או מסבל - כי הכל מלא באנשים שרוצים לדעת למה ולמה ולמה???  אז צריך קצת את השקט הזה של הכתיבה עם עצמך מול המחשב - במקום לשמור ולא להבין מה יוצא מזה וממה בכלל אתה כועס שוב? וזה מרגיע, לכתוב זה מרגיע.

עכשיו אתם חושבים שאני ילדה היפראקטיבית מוזרה שלא יודעת להוציא את הכעסים שלה וסתם מזבלת לנו את השכל עם השטויות שלה... טוב, מה לעשות, זה גם מה שאני חושבת על חלק מהכותבים פה ^^

אז ככה - אחרי ההקדמה המוזרה והארוכה שיצאה לי די מוזר אבל אני מקווה שהבנתם את הסיבה שנאי כותבת כאן, אני אספר קצת על עצמי!

שם: נעמה

גיל: 12

כיתה: ז'

טובה ב: פוטושופ מאוד מאוד, מתמטיקה וערבית. (בעיקר...)

יודעת: ללכת לאיבוד בדרך שהיא בלי פניות.

עוד יודעת: שלא משנה כמה פעמים ננסה לספור את הכוכבים - כל לילה יש אחד חדש

מבינה: שיש סיכוי לכל אחד ואם טעית - אכלת אותה בנאדם!

עוד מבינה: אנשים, וד"א, אנשים אמרו לי את זה.

אוהבת: שוקולד מריר

עוד אוהבת: תירס...

תומכת: בצמחונות

שונאת: פרחות שבאות וצריכות להודיע לך שהן שם - אז למרות שיש להן שני מטר מעבר - הם ידחפו אותך.

עוד שונאת: להישאר מאחור.

אוהבת מאוד: ג'וני דפ!

מוזר: לפעמים השרירים בפה שלי מאבדים שליטה, פעם אכלתי עגבנייה - והפה שלי פשוט היה משתוק וכללל העגבנייה והשמפוחה שלה יצאו החוצה.

אוהבת בעיקר: חתולים ופרות

נותן לי הרגשה טובה: רעש של זרימת מים, להתנדנד, להסתחרר, ליהיות עם אנשים שאני אוהבת.

מרגיע: לכתוב, לישון, לבהות בתקרה, לחבוט בקיר, epica.

אוהבת וצריכה להתחיל לעשות יותר: לשמוע מוזיקה... זה הפסיק משום מה בזמן האחרון... אני אכין לי תיק אמפי ואקח איתי לביה"ס...

ועוד תוכלו למצוא עליי ברשימות... מקווה שלא עשיתי לכם טראומה או רושם רע - אני בנאדם טוב! באמת שכן! XDD

ואני לא אכתוב כאן ועכשיו על אנשים שאני מכירה ויוזכרו פה הרבה, כי יהיה לזה או פוסט משלו או בזמן כתיבה אני אסביר...

בקיצור!

מקווה שהכל יהיה בסדר, שאף אחד לא יפגע - שהכל ילך חלק ושלאף אחד לא תיפול העין בזמן שהוא כותב! (תמיד תכתבו עם ראש קדימה!)

בהצלחה עם העין!

Delirium :)